איסור והיתר הארוך ה׳Issur VeHeter HaArokh 5

א׳א. כתב במרדכי פ' כ"ה בשר שלא הודח (הג"ה) ולא נמלח ונפל עליו ציר ממליחת בשר אחר או שנפל לתוך הציר חוזר ומדיחו מעליו ומולחו ומותר אפילו לקדירה אע"ג דלא שייך ביה משרק שריק לפי שחוזר הדם ופולט ממנו על ידי המליחה דאגב (הג"ה) דפליט דם דידיה פליט נמי דחבריה דאי לא תימא הכי היאך מולחין בשר על גבי בשר אחר אפילו בפ"א שמא לא יפלוט התחתון מה שיבלע מן העליון ואפילו אותה חתיכה עצמה שמא חזרה ובלעה מה שפלטה^א)א) מהררא"י פליג והסכים לאיסור::

ב׳ב. וכתב בס"ה וכן בשר תפל שניתן עם בשר מלוח יחזור וימלחנו ומותר ודוקא בשר תפל אבל דגים תפלים שנפלו לציר של בשר ודאי אין להם תקנה במליחה ולא גרע מאלו נמלחו יחד כדלקמן. ודוקא בלא שהה בתוכה שיעור כבישה דאם לא כן מה שבתוך הציר ודאי אסור אפילו לצלי דלא גריע משהה בשריית מים הראשונים דלעיל. ומיהו בפחות משיעור זה מותר דאין כח ברתיחת הציר אלא להתבלע היא עצמה אבל לא להפליט לשום דבר או לפרוש הדם שבתוכו ממקום למקום (הגה"ה) ואפילו להבליע הדם בעין שעליו לתוכו. מדאמר שמואל אין הבשר יוצא מידי דמו וכו'. ועוד דאם כן טהור מלוח וטמא תפל יאסר. וכן בפרנס אינו אוסר בשר תפל שנפל לציר אלא אם כן שהה בתוכו שיעור כבישה (ולא דמי לנמלח בכלי שאינו מנוקב שאפילו לדברי הא"ז שלא חש להא דמהר"ף שיפרש הדם שבו ממקום למקום אוסר הבשר מיהא כשיעור מליחה דהתם הבשר הוא מלוח ורותח וגם יש חילוק בין ציר למליחה עצמה דמליחה ודאי מבליע כדאיתא לעיל):

ג׳ג. ודוקא שחוזר ומדיח הבשר בנתים קודם שמלחו דאל"כ נאסר אף בדיעבד אפילו לצלי מצד דם עצמו כדין כל בשר שנמלח בלתי הדחה דהא יש עליו כבר בלאו הכי דם בעין וצלול שהוא דאורי':

ד׳ד. אבל אם הודח מתחילה פעם אחת קודם שנפל לציר אז אין לאוסרו (הגה"ה) בדיעבד אם לא הדיחו אחר כך בנתיים קודם שימלחנו מטעם דהמליחה יבליע הציר בתוכו דבציר שעליו שהיא רק מדרבנן אמרי' שפיר כבולעו כך פולטו (הגה"ה) דאגב דפליט ציר דידיה כו'^ב)ב) וכן לא הזכיר בסמ"ק ובשערים אותה הדחה ואין לאוסרו מיהא בדיעבד: ול"ד לבשר שנמלח ושהה שיעור מליחה ונמלח פעם שנית לייבש ולא הודח בינתיים דלקמן שאנו אוסרין אפילו בדיעבד דהתם אין לו לפלוט דבר מגופו כדאיתא לשם. ומיהו לכתחילה צריך לחזור ולהדיחו מהציר בעין שעליו אפי' אם רצה לצלותו:

ה׳ה. ולאו דוקא שהבשר תפל ממש אלא אפילו אם נמלח ולא שהה שיעור מליחה (הגה"ה) הוי דינו כתפל לכל מילי דבדם פליטה אמרינן בצלייה ובמליחה תוך שיעור פליטתה משריק שריק וכבולעו כך פולטו אגב דם דידיה:

ו׳ו. ובפחות משיעור זה (ס"א מיל) לא אמרינן שפולט כל דמו בין לקולא ובין לחומרא דאם לא כן תמצא בשר המותר דהיה אסור למלוח בשר הרבה יחד ואפילו תוך שיעור מליחה ואפילו באותה חתיכה עצמה שמא חוזר ובולע מה שפלט. ול"ד לנמלח בכלי שאינו מנוקב שאסור משום שחוזר ובולע אפילו מיד תוך שיעור מליחתו דהתם אין יכול לחזור ולפלוט:

ז׳ז. ומה"ט חתיכה שלא נמלחה כי אם מצד אחד אם נזכר בתוך שיעור מליחה ידיחנו וימלחנו ומותר אף לכתחילה ואפילו אם יפול תוך שיעור מליחתו תוך הציר או הושם תוך שיעור מליחה בכלי שאינו מנוקב שאסור מחמת דם עצמו שלא היה יכול לצאת ואפילו לאחר שיעור מליחתו לא נוהגין בו איסור כדאיתא לקמן מ"מ הכא מותר הכל כשחוזר ומדיחו ומולחו דאגב דפליט וכו' (צריך עיון):

ח׳ח. ובשר תפל שנפל לציר דאמרן לאו דוקא שנפל לדם פליטה שהיא מדרבנן אלא כל שכן אם נפל בדם בעין וצלול צונן שמותר בהדחה ומליחה דלא נבלע בו כל כך מאחר ששניהם תפלים ואותו שנבלע בו חוזר ופולט ממנו בעת המליחה אגב דם דידיה אם לא שהה בתוכה שיעור כבישה אבל ודאי אם הבשר היה מלוח אפילו לא שהה שיעור מליחה ונפל לדם בעין וצלול אפילו צונן אסור כמו שכתוב בא"ז דלא אמרינן דם מישרק שריק או כבולעו כ"פ גבי מליחה וצלייה אלא בדם פליט' שהוא מדרבנן אבל דם בעין שנפל על בשר אפי' בשעת מליחה או צלייה אסור אם אין ששים בבשר לבטלו כאילו היה נופל עליו חלב או חלב או שאר איסורין עכ"ל. אפילו אם החלב או הדם צונן ותפל דמאחר שהבשר הוא הרבה והאיסור הוא מועט הוי כשניהם מלוחים כדאיתא לקמן בתשובת תתאי גבר אבל בכל דם פליטה שנפל עליו אפילו ממקום אחר אמרינן בה שפיר כבכ"פ וכן התירו מהרי"ש ונקט בא"ז לשון זה אפילו בשעת צלייה:

ט׳ט. וכ"ש אם נפל עליו קודם שהושם אצל האש דם בעין וליכא ששים ושכח וצלאו כך בלתי הדחה שאסור הכל דלא אמרינן דצונן אינו בולע ואם יבלע עתה ע"י צלייה בהדי דקא מתחמם כבכ"פ דאגב דפליט דם דידי' וכו'. דלא אמרינן הכי אלא גבי דם פליטה כדפרישית:

י׳י. וה"ה בחמי האור כגון בשר תפל שלא הודח ולא נמלח ונפל לכלי שני או לקדירה שאין היד סולדת בהן מותר גם כן על ידי שידיחנו וימלחנו. מ"ד אמליגה שמותרת בכלי שני אפילו לכתחלה מההוא טעמא שחוזר ומוציא דם ממנו על ידי מליחה כדאיתא לקמן דדוקא בשר מלוח מסתפק במרדכי אי מבליע על ידי כח רתיחות מליחה אפילו בכלי שני אבל לכתחלה לא. ומיהו לגבי תבשיל שנפל בו אף על גב דלא הוי רותח מכל מקום מאחר שנתערב בו הדם ואינו יכול להפרידו אפילו אם סלקו מיד התבשיל אסור אלא אם כן שיש בו ששים נגד כל החתיכות דמאן לימא לן כמה דמא הוי בעין על החתיכות דלפעמים יש חתיכות רחבות וקלישות:

י״איא. ומיהו אם הודח הבשר מהדם בעין שעליו הכל מותר דכלי שני אינו מפליט כלל. מ"ד אאיסור שנפל לקערה דלקמן. אמנם הקדירה מותרות לכתחילה אפי' אם לא הודח הבשר מאחר שלא נחשב כבישול ואפי' אם היא של חרס מאחר שאין האיסור צלול אלא מעורב בתבשיל וגם לא שהה בתוכו שיעור כבישה ודאי מותר בהדחה ומכל מקום צריך לכתחלה להדיח הבשר פעם אחרת קודם המליחה: