איסור והיתר הארוך ז׳Issur VeHeter HaArokh 7

א׳א. השיב ראב"ן בשר שהודח (הג"ה) ולא נמלח ונתבשל כך בלא מליחה אסור אפילו בדיעבד אפילו אם היה מתחלה ס' בתבשיל נגד כולה^ב)ב) הכי נהוג לאסור אותה חתיכה לעולם אפילו בשיש ס' לבטלו. מהרר"י: ולא אמרינן שמה שנשאר בתוכה הוי דם האברים שלא פירש ומה שיצא פ"א וחזר הרי כבר נתבטל בס' קודם שחזר ונבלע בה דלא אמרינן דם שלא פירש מותר אלא באומצא כדמוכח בשאלתות. וטעמא משום שאינו נותן טעם באבר כל זמן שלא נתבשל בו אבל כי נתבשל האמר שמואל אין הבשר יוצא מידי דמו אלא אם כן מולחו מדאמר אין יוצא מידי דמו ש"מ אפילו בשלו בין ששים אסור משום דמו אף על גב דאפקי' הרוטב וטעמא משום דע"י בישול יהיב טעמא בחתיכה ונ"נ ואע"ג דהדם נסחט הטעם לא נסחט וטעם כעיקר דאורייתא עכ"ל:

ב׳ב. ומהאי טעמא אסרינן גם כן כל מה שאפשר לסוחטו כדאיתא לקמן ואע"ג דבדם מעלמא שנפל על חתיכה שבקדירה שמקצת תוך הרוטב לא אמרינן הכי ושרינן אפי' אותו המקצת שחוץ לרוטב כדאי' לקמן. הני מילי באיסור הבא מעלמא דאם לא כן לא תמצא איסור המתבטל אבל מה שאיסורו מחמת עצמו נשאר הטעם במקומו ואסור:

ג׳ג. ועוד דמאחר שנבלע האיסור בכולו והוא מדם עצמו חשיב כאיסור הדבק. ויש לחוש כי שמא הגביה פעם אחד חוץ לרוטב קודם שפולט כל דמה. אך אם אינו מכירה שנתבשלה חתיכות עמהן בטלה שפיר כשיעורה כשאר איסורין אפילו אם היא חתיכה הראויה להתכבד דאעפ"י שאיסורה מדם עצמה לא נקרא איסור מגופה כדאיתא לקמן. ועוד דלא נאסרה קודם הבישול שהרי היה מותר לאכול בשר חי בלתי מליחה כדאי' לקמן בתשובת בשר שנצלה בלתי מליחה. ואינו מתחיל איסורה רק עתה ע"י הבישול זה ובתוך הקדירה לא ניכר באיסור מעולם. הוי כתחלת ביאתה לעולם על ידי תערובות ולא הוו בריה כדאמר לקמן בתשובת חילוקין דברים שאינן מתבטלין. וכן אפי' אם נפלה אח"כ למאה תבשילין בזא"ז צריך כל פעם ששים נגד כולה והיא עצמה אסורה כדאיתא לקמן בתשובת במה אמרינן אפשר לסוחטו אסור. ומ"מ איסורו רק מדרבנן שהדם פירש ממנו על ידי הבישול לא אקרי דם בעין כדאיתא לעיל:

ד׳ד. ולענין הבשר שאצלו צריך ששים נגד כולו דלא ידעינן כמה דמא נפיק מיני' ולאו דוקא בשר שלא נמלח כלל אלא אפילו אם נמלח והושם בקדירה עד שלא שהה שיעור מליחה הוי כאילו לא נמלח כלל ואסור ואפילו אם חזר והדיחו לאחר מליחה קודם שהושם בקדירה:

ה׳ה. וכן אם לא נמלח הבשר אלא רק מצד אחד אפי' אם שהה אחר כך כשיעור והודח הדחה בתרייתא ונתבשל כך אסור אפי' בדיעבד דאף על גב דלא נאסר במליחה אם העמידו על אותו צד שנמלח והיה כשיעור מותר לצלי כדאיתא לקמן. מכל מקום נאסר עתה על ידי הבישול מחמת דם עצמו שאותו הצד שלא נמלח נתבשל בדמו דאין הבשר יוצא מידי דמו עד שימלחנו משני צדדין כדאמר גבי קדשים.^ג)ג) לקמן בתשובת כש"מ שאלתיו לאיסור וכן קבלתי לאיסור נ"ל: ומיהו כשמולחו משני צדדין סגי לכתחילה אפי' אם החתיכ' עבה הרבה כגון שמולח צלע משור גדול שלם ואין צריך לבקע לשנים ואפי' לאברים דלא דמי לקדשים לגמרי:

ו׳ו. וכן עופות וכל דבר חלול שרוצה לבשלו כתב במרדכי פרק כל הבשר משום ריב"ק שצריך למולחו מבפנים ומבחוץ ואם לא עשה כן אסור אפי' בדיעבד (הג"ה) דהדם פירש מבחוץ לתוך החלל^א)א) מהררי"ן הסכים לאסור וכ' בראש כבש שנמלח מבפנים ולא מבחוץ לא שרי אלא בצלייה ומ"מ אם לא עבר יום שלם שנמלח שרי. כיון דכתב ר"י והגאוני' דחתיכה פולטת ציר יום שלם אמרינן כבכ"פ::

ז׳ז. ומעשה בתרנגולת שנמלחה מבחוץ ולא בפנים ונתבשלה ואסרה רי"בק ומסיק ומ"מ אם נתנו מהרוטב של אותו התרנגולת שלא נמלחה גם מבפנים לקדירה אחרת נוכל לומר קמא קמא בטיל עכ"ל והיינו מטעם דר' שמואל ור' שמחה מדמיהו אפי' לכתחלה לחתיכה עבה שאין צורך לבקע לשנים. אך לא קיי"ל כותייהו ואסרינן הבשר עצמו בבישול אפילו בדיעבד כדפרישי'. וכן חשב בסמ"ק עוף וכל דבר חלול שנמלח מבחוץ ולא מבפנים דם שפירש ממקום למקום ואע"ג דשרי בצלייה בבישול מיהא אסור דלא שייך כבכ"פ וגם הבישול עדיף להוציא דם מהמליח ואסור אפי' בדיעבד כדפרישית:

ח׳ח. ומסיק שם במרדכי ואם נזהר קודם שמבשל העוף או הבשר או הראש ושאר דברים שלא נמלחו כי אם בצד א' אסור לו למולחו גם מבפנים או בצד השני ולבשלו דהדם שבלע כבר לא יפלוט במליח' ויפלוט עתה בבישול אלא ידיחנו מקודם מהדם בעין שעליו ויצלנו והנורא מישאב שאוב. ובדיעבד מותר אפי' אם נצלה כך בלא הדחה בנתיים דנורא מישאב שאיב וכבכ"פ והיינו מטע' דמאח' שנמל' כבר חציו טוב יותר שלא למלוח צד השני לצלי אבל בשר שכולו תפל ודאי צריך לכתחלה למולחו בכולו וכל שכן דבר חלול מבחוץ ומבפנים אפי' לצלי כדאיתא לקמן בתשובת הסמוכה:

ט׳ט. וכן אוסר בי"ד המוח היכא שנמלח הראש שלם ונתבשל כך לפי שעצם הגולגולת מפסיק ומביא ראיה דהא אפי' בצלי לא אמרינן שכח האש שואב דם המוח דרך עצם הגולגולת אם לא שמעמידו על בה"ש או אנחירי ודץ ביה מידי. וכתב שצריך לחתוך הראש מתחילה לב' ולמולחו יפה יפה מבפנים וכן מבחוץ ובדיעבד מתירו בשם אביו הרא"ש אפי' בבישול או אי אינקוב רק עצם הגולגולת (ואינקיב גם הקרום) קודם המליחה והכי נהגינן אבל אי לא אינקיב עצם הגולגולת כלל המוח עצמו אסור בין בבהמה בין בעוף ודלא כמרדכי פרק כל הבשר דמקיל בעוף. ודווקא בבשר עצמו והלב והריאה וכבד ואפי' בשאר בני מעיים דחייש בהו ר"ת לדם אבל שאר הדקין הקטנים מותרים בדיעבד אפי' בבישול כדאי' לעיל בתשובת בשר שנמלח בלתי הדחה ולקמן בתשובת כלי שא"מ: