לקט יושר, חלק א (אורח חיים) כ״גLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 23

א׳[כתב הר"ר בנימין כ"ץ יצ"ו מרעגנשפורק]¹ פסקים וכתבים סי' קכ"ד. שלומך ישגא לחד' אהו' מבחר פניני' הרב ר' בנימן כ"ץ יצ"ו. שאילותיך הגיעוני אשתקד אחר הפסח ובפעם ההיא ל"ע וע"כ נחלתי בידי שלא היה לי כח אפילו לקראתן ובעראות בעלמא, ובכן נדחת השעה וע"י כמה עסקים וטרדות וטלטולים לא הבנתי לדקדק בדברי' ולהשיב עליהן עד עתה. מקרוב טורחני עמי' מוהר"ר יוזמן כ"ץ יצ"ו להשיב לך עליהן, ונעתרתי לכך, ואף היה מאד עלי לטורח כי זה יותר מירח ימים שחשתי בעיני ל"ע. וקשה לי לראות, ולדקדק בגמ' פי' ותוס' ובחבורים כי אם מעט. ורוב אשר השבתי לך מבחוץ הייתי קורא אל הסופר אשר לפני, והוא כתב מפי. לכן תדקדק בעצמך וגם תדרש מפי אחרים בכל דברי אלה, אם נמצאו נכונים ישרים [וישרים]. וסדרתי אותם פרשיות פרשיות ונתתי ריוח בין פרשה לפרשה, ועל כל לשון שאילת' על כל אחת תשובתה תחתיה כאשר תראה כתוב למטה. [ואני הכותב אכתוב כל אחד במקומו עם הסימנים בע"ה]² עי' מ"ש לעיל בהערה מ"ב.

ב׳במודים דרבנן¹ פסקים וכתבים סי' ק' הביאו בד"מ סי' קכ"ז סק"א. אם יש בו הזכרת השם משום ה' זוקף כפופים. נראה דיש בו הזכרה כמו שהוא כתוב בגמ' ובחבורים ובתפלות, ואין להקפיד על זוקף כפופים, דנראה דלא הקפידו חכמים על זה אלא בסוף ברכה. ותדע דכתיב בהג"ה במיימוני וביתר חבורים, דנוהגים בר"ה וביוה"כ לומר בכריעה זכרנו ומי כמוך ובכן ובכן, והמדקדקים זוקפים בסוף ברכה. אלמא דלא קפדינן אלא אסוף ברכה דהרי כמה שמות יש בבכן, ובכן ובתמלוך ואמרי' נמי בתלמ'² ברכות ד' ל"ד ע"ב המלך כיון שכרע שוב אינו זוקף, דהיינו כדאיתא בירושלמי פ"א ה"ה ר' סימון בשם ריב"ל המלך כשהוא כורע אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. דהמלך כשהוא כורע ומתחיל ש"ע שוב אינו זוקף עד גמר י"ח.

ג׳[בענין כריעה של מודים תמצא הירושלמי בספ"ק דברכות ולפי דעתי ההג"ה במיימוני¹ פ"ה מה' תפלה סי' פ'. מבואר יותר]. [מאל רבא שלמה רבא. להאלוף הגדול מוהר"ר יודא ס"ל מינץ יצ"ו. כבר ידעתי שהתוס' מביאים הירושלמי בספ"ק דברכות² ד' י"ב ע"ב ד"ה כרע. ולא ישחה יותר מדאי, וכן כתוב בסמ"ק, אבל עדיין לא ידעתי השעור מלא ישחה, ע"כ. אבל מוהר"ר יודא אוברניק יצ"ו הראה לי בספר שלו, שא"ז כתב³ באו"ז ה' תפלה סוף סי' צ"ב וז"ל וקבלה בידי דהיינו אין לשוח כל כך עד שיהא פניו כנגד חגור של מכנסים שאינו דרך כבוד. עד שיהא פיו כנגד חגורו של מכנסיים. וא"ח בסי' קכ"ז המתחיל וכשיגיע ש"ץ למודים כתב חלוק [שליח] צבור ליחיד, וכמדומה לי ששמעתי זה השעור מן הגאון זצ"ל כמו שכתב א"ז].

ד׳והברכה מברכת כהנים אומר בנגון בקול רם עד ובניו כהנים. ובאותו תיבה דכהנים קורא להם כהנים בנגון בקול רם ואז מתחילים הכהנים לברך. וכן מצאתי מזה בא"ח בסי' קכ"ח, וז"ל: אבל עכשיו שש"ץ רגיל לאומרה בכל פעם, גם כשהכהנים נושאים כפיהם נכון לאומרו, וכן היה ר' מאיר מרוטנפורק ז"ל וכו'.