לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ס״חLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 68
א׳ואין עושה עירובי חצרות אלא בע"פ. ואומר בנוסח מן העירוב כל הבאים אצלינו, ואמר עירובי חצרות אין צריך להודיעו. וכן מצאתי בא"ח בסי' שס"ח וז"ל: שמערבין עירובי חצרות שלא לדעת היכא שהוא פתוח לחצר אחת כו' ע"ש. וזכורני הלחי בניאושטט היה עשוי מצבע של סיד1 סי' תקכ"ז. ולפעמים מחק הגשם היורד מן הגג הצבע מן הלחי, שלא נגע הלחי לארץ. וצוה לעשות הצבע מן הלחי שנגע לארץ. וכן צוה מהר"ר יוסף דקלון יצ"ו במיישטרי לעשות הלחי לארץ, והולך אחד ועשה הלחי מן צבע שחור. ולא רצה הוא ושאר לומדים לטלטל במבוי, משום שהצבע אינו דרך בניין, והלחי איכא מ"ד דסבור משום מחיצה, ולכן צריך דוקא סיד שהוא דרך בניין. והתירו להביא חמין ע"י גוי משום עונג שבת, וזה היה גם רק דרך כרמלית, כיון שדלתות נעולות בלילה. וגוי שמבטל רשותו שבת אחת, אע"פ שנתן אח"כ רשות, צריך לעשות עירוב חדש. אבל אם לא מבטל רשותו שבת אחת, אע"פ שלא היה במבוי בשעת שעשה העירוב אינו צריך לעשות עירוב חדש. [ע"כ כתבתי יום ד' ז' תמוז רכ"ז].
1
ב׳[ואתחיל הלכות ר"ח, בשם ית' נורא וקדוש ומחדש ראש החדש].
2
ג׳ואסור לנשים לתפור בגדים בר"ח אפילו לצורך חתונה. וכן מצאתי בא"ח בסי' תי"ז וז"ל: שהנשים בטלות ממלאכתן ע"ש. וזכורני בר"ח אכל יותר מבשאר ימי החול תבשיל אחד, כגון דגים או פירות, משום דר"ח אקרי נמי מועד. [וכן מצאתי בא"ח בסי' תי"ט בהלכות ר"ח: ומצוה להרבות בסעודות ר"ח ע"ש]. העתקתי ממה"ר יודא אוברניק יצ"ו שהעתיק ממה"ר פנחס יצ"ו ששמע מן הגאון זצ"ל, שיש מקצת דיעות שאין לברך על הלל בר"ח ביחיד, אעפ"כ אם עדיין הצבור לא גמרו קודם שהתחיל יכול לברך. [כתב בספרו1 עי' תה"ד סי' ע"ד. אמנם באשרי כתוב בפ"ב דברכות2 תה"ד סי' ט'. כתב ר"ת מייתי ראייה מדאסרו חכמים להפסיק בו אלמא דצריך לברך בו תחלה וסוף, עיין בספרו].
3
ד׳שלשה שאומרים הלל השנים יוצאים במה שאמר היחיד: יאמר נא! כשמשיבים לו הודו. [כתב מה"ר יודא בן מה"ר מורקיל יצ"ו ביעלה ויבא איני מזכיר את יום השבת. וכן קבלתי ממורי דודי הקדוש זקינך ז"ל] [דודי הוא מהר"ר אהרן זצק"ל היודע להתפלל ולנגן]. וראייה מבוררת מאשי' פ' במה מדליקין1 סי' ה'. דכתב, דר"ח שחל להיות בשבת, אינו מזכיר של שבת ביעלה ויבא, משום דכבר חתם בשל שבת ולא מצינו הזכרה אחר חתימה. וכן בודוי דיוה"כ שהוא אחר התפלה ר"ל בנעילה, אין מזכירין של שבת, משום דלאחר החתימה הוא, משמע להדיא דביו"ט יעלה ויבא מתפללין קודם החתימה דמזכירים בה של שבת. יו"ט שחל בשבת אינו מזכיר של שבת ביעלה ויבא בברכת המזון, כיון שא' רצה אבל בתפלה מזכיר שבת ביעלה ויבא. אבל שבת של חוה"מ אינו מזכיר שבת ביעלה ויבא אפילו בתפלה, כיון שחותם כבר בשל שבת. וכן מצאתי בא"ח בסי' קפ"ח וז"ל: ואם חל ר"ח בשבת או בח"ה אומ' רצה והחליצנו ואינו מזכיר של שבת ביעלה ויבא, ולא של ר"ח ושל חול המועד בהחליצנו. וכן מצאתי בס' תכ"ה וז"ל: ראש החדש שחל בשבת, ערבית שחרית ומנחה מתפלל ז' ואומ' יעלה ויבא בעבודה, ואינו מזכיר של שבת ביעלה ויבא שכבר הזכירו ברביעית. באתה יצרת אומר וביום השבת עד ונסכה, ואח"כ אמר ונאמר ובראשי חדשיכם, ולא כאמור ובר"ח, וכן אמר במקום אחר בתחלה כאמור ואח"כ ונאמר אבל לא ידוע לי המקום. והיה מתיר לאחד שיכול לספר זקנו בר"ח2 סוף סי' ט"ז. ואמר זה הנוסח לברכת הלבנה כמו שכותב האשירי בסנהדרין3 ודלא כצואת ר"י החסיד סי' מ"ח. בפרק ה', בא"י אמ"ה אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם. ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועל אמת [שפעולתו אמת] ללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שאף הן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו בא"י מחדש חדשים. עכ"ל אשירי וכן מצאתי בא"ח בסי' תכ"ו. ומקדשין הלבנה על ליל ט"ו מן המולד ועד בכלל, וכן מצאתי בא"ח בסי' תכ"ו וז"ל: והילכתא כנהרדעי והני י"ו שעות משעות המולד מונין אותן.
4