לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ס״טLeket Yosher, Volume I (Orach Chayim) 69

א׳[כתב מה"ר יודא אוברניק יצ"ו שהעתקתי מלקוטי מהר"י אוברניק יצ"ו] בהירח כשאיני דואג שיעבור הזמן, ממתין אני עד מו"ש בימי הקיץ לעולם. ובימי החורף בהיות השמים לטהר, והארכתי מזה בתשובה¹ לדף מ"ב ע"א. אחת משלי. ואמר אם אין לו זמן לקדש הלבנה בחול רצה לקדש אפילו בשבת² עי' תה"ד סי' ל"ה. וכן נמצא³ עי' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' מ"ח ושו"ת רמ"ע מפאנו סי' ע"ח. כתוב לאשירי⁴ בתוס'. במס' סנהדרין בסוף פ' היו בודקין וז"ל: נהרדעי אמרי עד ששה עשר. פסק הריב"א דבר הלכה שאפילו אם היה אמת שזמן הברכה אינו אלא שבעה מ"מ אינה ברכה לבטלה אם מברך [אחר] כך, שזהו שבחו של הקב"ה ונכון (להחמיר) [להאריך] זמן שבחו של יוצרנו. וזאת מצאתי בתוס' וז"ל: במס' סופרים⁵ שהיה לאשירי. אמר שאחר הברכה אומר ברוך יוצרך ברוך עושך ברוך קונך ברוך בוראך וסימניך יעק"ב. ומרקד ג' ריקודים ואמר כשם שאני מרקיד נגדך ואיני נוגע בך כך ירקדו אויבי לפני ולא יגעו בי. ואמר תפול עליהם אימתה ופחד [בגדל זרועך ידמו כאבן] ג' פעמים ככתבן וג' פעמים למפרע. ומברך במו"ש כשהוא [מבושם], ואין ידוע לי באיזה סדר שאמר הגאון [זצ"ל] כשם וכו'. ואחר שאמר הברכה וברוך יוצרך וכו', וכשם וכו', תפול עליהם וגו' אמר אף דוד מלך ישראל חי וקיים. וכן כתב הנחמוני בסוף פ' וישב⁶ פרק עשרים הלכה א' וב'. ודורש ברבים מקצת בני אדם אמרי' אף דוד מלך ישראל חי וקיים משום היה ט"ו נולדים עם אברהם עד שלמה, והיו עולים ישראל ואח"כ יורדים ישראל ט"ו בני אדם עד שחרב בית המקדש. מעתה הוא דומה ללבנה, משום דהלבנה גם היא עולה ט"ו ימים ויורדה ט"ו ימים, עכ"ל הדרשה. וכן נמצא בתוס' של אשירי בסוף פ' היו בודקין כמו שדרשו ז"ל. ובמדרש יש כמו שהיא מרבה ומתמלאת ט"ו יום כך רבו ישראל עד ט"ו דורות מאברהם עד שלמה וכו'. וכתבו עוד התוס' ודוד היה עולה בגימ' י"ד לפי שבדורו עברו י"ד דורות עכ"ל תוס'. ושאלתי לו לאחר שדרש למה מזכיר דוד טפי משלמה? והשיב לי משום דרש"י פי' בסוף הפרק אין מכירין⁷ ל"ח כ"ט, ועי' מהרש"א חא"ג סנהדרין ד' ל"ח ע"א ד"ה אין בן דוד. דוד מלך ישראל נמשל כלבנה שנאמר וכסאו כשמש נגדי כירח יכון (לעולם) עולם. ואחר שאמר אף דוד וכו' אמר סמן טוב מזל טוב תיהוי לכל ישראל ג' פעמים ואח"כ אמן אמן, [וכן נמצא בא"ח⁸ ר"ה כ"ה ע"א. ב"פ אמן] סלה סלה הללויה. [מצאתי] בהמוכר [את] הספינה⁹ בסי' תכ"ו ב' פעמים אמן. גרס הרשב"ם שאמר על עניין אחד ב' פעמים אמן ולא ג"פ.¹⁰ ב"ב דף ע"ג ע"א. ולא רצה לקדש הלבנה¹¹0 ולא רצה לקדש הלבנה קודם ט"ב משום דכתיב (השמש והירח) שמש וירח קדרו (פניהם) [יואל ב' י'] ואבל בתוך ז' מותר לקדש הלבנה. בתוך חצרו, אבל אם אינו אומר כשם שאני כו' אין בזה הפסד.