ספר ליקוטי מאמרים, חודשים ומועדים ג׳Likkutei Maamarim, Compositions on the Festivals 3
א׳ענין מצות חלה אחר התרומה, כי התרומה הוא מן התבואה שהוא מעשה שמים כי השם יתברך מצמיח, וכמה שכתוב בפסיקתא דהעומר ובמדרש (ויקרא רבה פכ"ח) דלכן מטענה זו נצטוו בעומר ע"ש, וכן תרומה הוא הכרה בכל נבראים ופעולות הנעשים בעולם בידי שמים שהכל מהשם יתברך, אבל חלה הוא מן העיסה שהוא פעולת אדם, וכמו שאמרו ז"ל בב"ר דהראה לו חטה וגלוסקא דמעשה אדם משובח יותר, והוא כמ"ש בפרק קמא דכתובות (ה'.) גדולים מעשה צדיקים וכו' פירוש דדבר נקל להכיר במעשה שמים להכיר שהוא מן השמים והכל יודעים שאין בכח אדם עצמו להצמיח התבואה, אבל במעשה אדם לטחון החיטה ולעשות עיסה ולאפות בזה רבותא כשמכיר שגם בזה הוא הנותן לכך כח וגו' וזהו החלה, והני כהני שלוחי דרחמנא ומשולחן גבוה קא זכו ושלוחו של אדם כמותו וכאלו כביכול השם יתברך האוכל, ולכך נהגו לאכול חלה רק בליל פסח כמה שכתוב קדמונים ע' בשו"ע לפי שאז הוא בלי שום השתדלות, והיינו על ידי הכרה דכל השתדלות ומעשה בני אדם גם כן מהשם יתברך ואם כן מאי נפקא מינא בהשתדלות:
1