תשובות מהר"ח אור זרוע קפ״בMaharach Or Zarua Responsa 182
א׳השבתי על אחד שנשא אשת חמיו וכבר נתעברה הימנו, נראה שיוציא דכיון שהירושלמי (בתוס' יבמות כ"א א' ד"ה ומותר) אוסרה ואמרו רבותינו שדורות האחרונים גזרו עליה היא שניה גמורה ואפילו אם יש היכר שאינה חמותה כאשר כתבו בכתבם מה בכך והלא אם אמו שניה ואין לה הפסק ואסורה עד מאה דורות למעלה אע"ג דאיכא היכר טובא בין אמו לאם אם אם אם אמו אלא דלא נאסרה משום דהרואה סבור שהיא אמו אלא שאם תתיר אם אמו יתיר גם אמו אע"ג דכתי' להדיא איש אשר יקח את אשה ואת אמה יסברו שגם אשת חמיו שאינה אמה הכתוב קוראה אם משום שהיא בת בעלה כעין שמצינו בענה שהכתוב מינהו עם בני שעיר והוא בן צבעון משום שהיה בן אשתו ובתמר כתיב כי כן תלבשנה בנות המלך ואמרו רבותינו שלא היתה בת דוד ומקודם היתה אמה מעוברת הימנה מגוי וקורא אותה בנות המלך עבור שנתגדלה בביתו וכן יסברו הטועים שגם אשת חמיו קורא הכתוב אם אשתו אעפ"י שאינה בתה ממש, ואם תתיר זו יבא להתיר גם זו. ונראה שזהו טעם הירושלמי שאמר אשת חמיו לא ישא מפני מראית העין וא"ת תורה היא דוד נשא את רצפה בת איה ע"כ ומהיכא תיסק אדעתין שתאסר מן התורה שהוצרך להביא ראיה מן רצפה בת איה אלא מטעם שכתבתי. ונראה דמה שהזכיר הירושלמי מראית העין פי' אם יראו שתתיר אשת חמיו יתירו גם חמותו ואינו פירוש שיסברו שהיא חמותו כי אפילו אם יש הכירא טובא שאינה חמותו כגון שאשתו בת שלשים שנה ואשת חמיו אינה כ"א בת י"ב אע"פ כן אסורה, וכן משמע מדרצה לאוסרה מדאורייתא ואין זה כחורגה הגדילה בין האחין דפ' משוח מלחמה (מ"ג ב') דהתם לא אסר אלא גדילה אבל אינה גדילה בין האחין שריא ה"ה גדילה שניכר שאינה אחותו כגון שהיא יותר זקנה מאם האחין התם לא אסר לה אלא משום שיסברו שהיא אחותם ולזה מסיק התם דלא חיישינן אבל משום שמא יתיר ג"ז חיישו' והתם אין שייך לומר שיסברו שבת אשתו קורא הכתוב בתו ואם תתיר חורגה יבא להתיר אחותו אעפ"י שכתב להדיא בת אביך דכתב קרא אחרינא בת אשת אביך מולדת אביך וגם דורות הראשונים לא חשו לאוסרה מטעם שכתבתי לעיל, ורבותינו שהיו בדורות שאחריהם חשו לבד ואסרוה, וחורגה אפשר שלפי דבריהם תאסר ומ"מ כיון שלא מצינו להדיא שאסרוה אין לנו לאוסרה דאין למידין גזירות חכמים זו מזו כמו שהביאו התוס' מן הירושלמי פרק קמא דשבת (י"ד א' תו' ד"ה תנא) וכיון שרבותינו גזרו על אשת חמיו מטעם שאמרנו הרי היא שניה ואין לה כתובה לא פירות ולא מזונות ולא בלאות. ופ' אעפ"י (ס' ב') פוסק רב נחמן בשם שמואל דהלכה כר' מאיר בגזירותיו ואסור לאדם שישהה את אשתו שעה אחת בלא כתובה והכא היא מרגלה ליה וקנסו אותה בכתובה ואפילו אם היה רוצה לכתוב לה לא שבקינן ליה כמו בשניה דברייתא ועוד דבר פשוט שאם היה אדם עובר על תקנת רבינו גרשם מאור הגולה זצ"ל והיה נושא שתי נשים שהינו כופין אותו להוציא כ"ש העובר על גזרת רבותינו חכמי התלמוד וע"כ נראה שיוציא. העלוב חיים אליעזר בן רבינו יצחק נב"ה.
1