תשובות מהר"ח אור זרוע רל״גMaharach Or Zarua Responsa 233
א׳שאלה זו שייכת לעיל בסי' ר"ה.
1
ב׳רבי לוי היה כאן ושאלתיו ואמר לי שלאחר כדי דבור דקר' את הש"מ אם מתי יהא גט כו' ומעתה אין צריך לדקדק בזה יותר ומה שכתב מורי אמנם מה שאמר הש"מ תחלה רק שתחזור אצלי לכשאעמוד ולא תנשאי לאחר נ"ל שאותו גילוי דעת הוי כמו תנאי מהיום אם ימות ודאי מפרק איזהו נשך (ס"ה ב') ההוא ש"מ כו' זה מקצת לשונו מטיבותא דמר איני רואה ראיה משם שכך כתב רבינו שמשון פ' מי שאחזו (ע"ה ב') וזה לשונו אלא אמר רבא אם לא מתי כו' משמע הכא דהלכה כר' מאיר דבעינן תנאי כפול וכן פוסקים ה"ג והא דאמר פ' איזהו נשך (שם) דאמר אי קיימא דידך אנא פטומי מילי לאו לר' מאיר איצטרך דהא בעי תנאי כפול אלא אתא למימר דאפילו לרבנן לא מהני וכן בעל מנת דבע"מ עסקינן בשמעתתא ולקמן נמי אמר בע"מ שתשמשי את אבא ותניקי את בני מילתא דר' מאיר נמי מתני' פ' האומר גבי ע"מ ואין לומר נמי דשמואל ורב שתקי הכי לשופרא דשטרא דא"כ נפיק מיניה חורבה היכא דלא כפל לתנאיה לפיכך צריך ליזהר בכל תנאי שיהא תנאי כפול והן קודם ללאו ותנאי קודם למעשה דאי לאו הכי תנאי בטל ומעשה קיים.
2
ג׳והנה אבי אבי רכב ישראל ופרשיו שאפילו אם היה הבעל אומר אי קיימנא דידי את כיון דלא כפליה לתנאי היה התנאי בטל ומעשה קיים ואין זה מאותן דברים דאפילו תנאי לא בעי כגון שטר מכרחת ובידוע שאם בנו קיים ולא דמי נמי לההוא דזבין נכסים דבעי גילוי דעת ולא בעי תנאי כפול והן קודם ללאו ותנאי קודם למעשה ומעתה איתתא דא דאתינ' לבעלה שריא והירושלמי דפ' האומר שהביא רבינו שמשון הזקן בכל אתר אית ליה לרבי מאיר מכלל לאו אתה שומע הן והכא לית ליה אמר רבי מתנה חומר הוא בעריות יש לפרש כמו ר"ת וגם בספר המצות לא כתב על הירשלמי כ"א פי' ר"ת ומ"ש פי' רבינו שמשון שהיפך הגירסא בכל אתר לית ליה והכא אית ליה ושמא ר"ל חומר הוא בעריות דכי לא כפל תנאו אין הקידושין והגרשון בטלים לגמרי אלא חלים מספק עכ"ל הרי תלמוד בבלי חלוק ואינו סבור כן כאשר כתבתי ועוד אם באנו לילך אחר דברי רבינו שמשון הרי הוא כתב בש"מ לעיל כאומר מעת שאני בעולם בסוף הדיבור ועוד י"ל דבין לר' יהודה ובין לר' יוסי מגורשת לאלתר וזה הפירוש מתיישב לו הרבה אם יש לתפוס כאן פ' של רבינו שמשון ודלא כתלמוד שלנו ולמעלה ולתפוס פי' ר"ת כדי לעגן זאת האשה זה אינו נ"ל אני עבדך וגם ממה שכתב רבינו שמשון גבי אי קיימא דידך אנא דבעינן תנאי כפול ומשמע דאי אמר הבעל אי קיימנא דידי את אין להחשיבו כמהיום ולאחר מיתה ועוד אומר אני כאשר בתחלה דאפילו אם היה עושה תנאי גמור שכשיעמוד שתחזור ותינשא לו ולא לאחר שדעתו שיחול הגט מהיום מאחר שלא הזכיר מיתה כלל בשעת נתינת הגט וגם שהתנה לו שלא תנשאי לאחר. הנה הר' לוי יושב כאן אצלי ומפיו אני שומע וכותב שכך היה מעשה שאמר לש"מ אתה צריך לגרש אשתך בלא שום תנאי אלא לגמרי מעכשיו, והוא השיב אני אעשה כל מה שתאמר רק שתחזור אצלי לכשאעמוד ולא תנשא לאחר ואומ' הר' לוי לאשה רצונך לחזור ולינשא לו ולא לאחר ואמרה הן ואמר ה"ר לוי לש"מ רצונך מעתה ליתן לה גט גמור מעכשיו ואמר כן ונתן הגט סתם ולאחר כדי דבור ויותר הקרהו אם מתי יהא גט וכו' ואם לא היה ה"ר לוי אומר, אם מתי יהא גט לא היה אומר כלום אלא שותק ואדוני יעשה הטוב בעיניו, ודעתו יודיעני על יד המקדים ובה אדע כי מצאתי חן בעיניו ושלום למורי כ"ה חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה.
3