תשובות מהר"ח אור זרוע רל״דMaharach Or Zarua Responsa 234
א׳אשר שאלת אודות האשה לא פירשת דבריך אם תבעו ראובן לש"מ והודה על פי תביעתו או מדנפשיה אודי בלא תביעה שאם לא תבעו אלא מעצמו הודה אין בהודאתו כלום דקיימא לן אדם עשוי שלא להשביע את בניו ואפי' רשב"ם וריב"ם זלה"ה לא אמרו אלא אם הודה בממון שהוא בעין שהוא של פלוני זכה הלה אבל במלוה לא אע"פ שרשב"ם ז"ל (ב"ב קמ"ט א') דפי' במלוה משום דמשוי נפשיה עבד לוה למלוה הוא דאמר דאדם עשוי שלא להשביע את בניו לא שייך הכא הרי ר"ת ור"י זלה"ה פליגי עליה ואומרים שיותר יש לנו לומר שאומר אמת במלוה שמשעבד עצמו מה שאין כן בפקדון אמר אדם עשוי שלא להשביע את בניו, ואבא מארי זצ"ל כתב נראה בעיני דאין כאן שום כל שכן דוודאי במלוה הואיל שאינו בעין וא"י לומר החזירנו לי דמצי לאשתמושי עד דהוו ליורשי ופרעי לך ודאי אית לן הכי אדם עשוי שלא להשביע את בניו אמרינן הכי אבל היכא שהממון בעין ולא מצי לאשתמושי בפקדון חבירו ואמר אחר שהודית לי תנהו לי לא אמר הכי אדם עשוי שלא להשביע כו', ולפי טעמא זה כמו כן שייך לכאן שלא להשביע בניו ואפילו אין היורשין לא טענו הכי אנן טענינן להו ואין שייך לומר אם כמוסר דבריו קיימא אלא כשאומר לבניו אבל אם תבעו אז הדין עם ראובן ומה שאומר שאמר לה בעלה שחייב לו י"ח ליטרין אבא מארי זצ"ל כתב אהא דתניא פ' יש נוחלין (קל"ח ב') שכיב מרע שאמר מנה יש לי אצל פלוני העדים כותבים כו' וכתב אבל אם אין לו עדים שכך אמר ש"מ אפילו להשביעו אין יכול עכ"ל, וכן מוכח פ' הדיינים (מ"ב א') דאוקמא ההיא דר' אלעזר בן יעקב פעמים שאדם נשבע על טענת עצמו בטוענו גדול ואמר ברי לי ומתניתן דקא סבר פטור בדלא אמר ברי לי ונ"ל הפי' דלא אמר ברי לי שלא ראיתיו אלא שכך אמר לי אבא דאי טעין ש"מ אפילו על טענת עצמו לא היה נשבע, ושלום למורי הרב ולתורתו ולישיבתו כחשק תלמידו חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה.
1