תשובות מהר"ח אור זרוע ס״טMaharach Or Zarua Responsa 69
א׳מי אנכי ומה חיי עפר רימה ותולעה, ואתם אנשים חכמים ונבונים ה"ר אשר בה"ר אליקים ור' יעקב ב"ר משה ור' מנחם ב"ר תמר נסתכלתם בקנקן חסר וריקן מכל טוב אכן לא גרע מנאמן עלי רועי בקר והנה אמר לי השליח לפרוס לכם אם כתבו לי מזה הענין כלום תחילה והנני נשבע לכם באמונתי כי לא ידעתי מן הדברים כלום לא בכתיבה ולא בשמיעה אפילו ברמז כל דהו וחס ליה לזרעא דאבא לעשות כן, והטענות קריתי ונלאיתי נשוא לקרותם אשר הם באורך בלי צורך וקלטתי הסולת והנחתי הפסולת לפי חסרון דעתי אשר נ"ל במה הדבר תלוי כגון אודות האשה אשר טענה לאה שאינו יורה כחץ, מעשה בא לפני רבינו אבי העזרי זצ"ל כי האשה צעקה על בעלה ששהתה עמו ט"ז שנים ואינה יכולה לסבול יותר כי דרך נשים אין לו ונשבעת שלעולם לא תבנה אשה ממנו ובאה מחמת הטענה שאין לה לא בנים ולא קרובים שתוכל לישען עליהם לעת זקנותה והרבה נתענתה תחתיו כי כמה פעמים נתקרבו ונתרחקו שלא ידענו מה היה להם וכמה פעמים החמיצו את דינה בבקשה ובפיוסים להטיל שלום ביניהם ולא הועלנו ועל כל זה נשאל לרבינו אבי העזרי זצ"ל והנה השיב על זה וז"ל דדעתו נוטה לדבר האמת דההיא דנדרים איירי בבאה מחמת טענה שאל"כ מ"ט דמשנה ראשונה והיא תובעת אותו להוציאה לכן חששה למשנה אחרונה לתולה עיניה באחר ולא כייפינן ליה לגרשה אפילו מוחלת לו כתובתה אלא יעשו דרך בקשה אבל דיבמות מיירי היא אמרה מיניה ואף על פי כן אינה תובעת לגרשני ואם הוא כופני לקבל גט יתן לי כתובתי והוא אמר מינה הדבר לא אתן לה כתובה, בהא אמרינן דאיהי מהימנא דאיהי קים לה ביורה כחץ טפי מיניה והשתא אין לחושדה בתולה עיניה באחר והלכה כמשנה אחרונה, והיכא דאין לחושדה כייפינן ליה לגרשה ולומר רוצה אני כדמוכח ס"פ אע"פ וכותבין עליו אגרת מרד ואפילו אם מודה שמתקשה ויכול לבא עליה הרי מהימנא לומר אינו יורה כחץ ולא יוליד ואם תובע הוא לגרש יוציא ויתן כתובה. והך דנדרים כגון שהיא תובעתו לגרש וכ"מ בגמ' בנדרים אמר נהי דבביאה ידע ביורה כחץ מי ידע משום הכי משקרת כשתובעת היא לגרשה מכלל דאם אין לחושדה ואינה תובעת לגרשה וכדפר"י לעיל איהי מהימנא ואפי' ידע בביאה וגם מודה לו כל זה כתב רבינו אבי העזרי ז"ל ויותר האריך בתשובה זאת אכן שאין שייך לעובדא דידן. הא למדת דעובדא דידן שתובעת לגרשה הלכה כמשנה אחרונה וחיישי' לתלתה עיניה באחר ולא מהימנא ואפילו מוחלת כתובתה ואפילו בבאה מחמת טענה כההי' דנדרים השמים ביני לבינך ופי' שאינו יורה כחץ ושם כמו כן באה מחמת טענה כדפ' רבינו אבי העזרי זצ"ל ופי' אפי' מוחלת כתובתה וכתב ע"ז ששהתה ט"ז שנים הא למדת שאפי' שהתה ט"ז שנים ובאה מחמת טענה וטענה שאינו יורה כחץ ומוחלת כתובתה כשתובעת לגרש כעובד' דידן לא כייפינן ליה לגרשה וכסברת רבינו אבי העזרי זצ"ל וכ' רבינו יצחק אלפסי זצ"ל וז"ל דההיא דר' אמי קאי אמתני' ושהה עמה י' שנים ולא ילדה וקאמר מינה הוא דלאו בת אולודי היא ולית לה עלי כתובה ובעינא לאפוקה דהא שהה גבה י' שנים ולא אולידה. והיא אמרה ממך היא דאינו יורה כחץ הלכך אי בעית לאפוקי הב לי כתובתי מאי וקאמר ר' אמי דברים שבינו לבינה היא נאמנת דאיהי קים לה ביורה כחץ הילכך לא מצי לאפוקה עד דיהיב לה כתובת' וליכא למיחש שמא עיניה נתנה באחר בכה"ג דהא אנן מפקינן לה בעל כרחה אבל ההיא דנדרים לאו על הדין עיקר אמירה אלא במי ששהתה עמו י' שנים ואתי' למיתבע לאפוקה ולמיתן לה כתובתה כי הוא לא בעי כלל לאפוקה עכ"ל האלפסי. הא למדת שגם האלפסי מודה שאפי' בשהתה עמו י' שנים ולא ילדה אי היא אמרה אינו יורה כחץ למשנה אחרונה ועשו דרך בקשה כשהיא תובעת לגרש כמו עובדא דידן וחיישינן שמא עינה נתנה באחר זהו אפילו כ"כ בבאה מחמת טענה ומוחלת כתובתה וכן רבינו אפרים זצ"ל וכן רשב"ם זצ"ל כולם הסיקו דההיא דר' אמי איירי כשאינה תובעת לגרשה, אבל אם תובעת לגרשה אינה נאמנת כ"ז כתוב באור זרוע. וכן הסיק רבנא זקיני זצ"ל לכן בעובדא דידן שתובעת לאה את ראובן לגרשה אעפ"י שבאה מחמת טענה ואפי' מוחלת כתובתה ואפי' שהתה עמו י' שנים חיישי' שמא עיניה נתנה באחר דלא מהימנא ולא כייפינן ליה לגרשה כדברי רבינו אבי העזרי זצ"ל לכן מכח הלכה אינה נאמנת לומר מטעם יורה כחץ ובאה מחמת טענה ומוחלת כתובתה לכוף ליתן גט לראובן בעלה. אכן מכח תקנת הגאונים כופין ליתן גט במורדת על בעלה ואינה חפצה בו כאשר כתב רבינו ישעיה מטרני זצ"ל בן רבינו אלי' זצ"ל לרבנא זקני זצ"ל וז"ל אם היא מורדת על בעלה ואינה חפיצה בו אעפ"י שאינו דין מכח הלכה לכוף את בעלה ליתן גט מ"מ גאוני הישיבות של בבל מזמן רבנן סבוראי שהיו אחר ההוראה תקנו שיכופו הבעל ליתן גט למורדת מיד וכן כתב בה"ג וכן כתבו גם רב האי גאון ורב שרירא גאון וכל הגאונים שיותר משלש מאות שנה היה בימיהם שנתקנה זאת התקנה ואין לזוז הימנה וכן כתב רב אלפסי בפסקים ואין מי שיכול לעקור תקנת ב"ד הגדול שבבבל עכ"ל רבינו ישעיה בן רבי' אלי' זצ"ל ושאלתי את אבא מארי זצ"ל מה טעם שתיקנו והשיב לי כדי שלא יצאו בנות ישראל לתרבות רעה וכ"כ בס' המצות בשם רב שרירא גאון זצ"ל במורדת דלא משהינן לה אגיטא כלל פן תצאנה בנות ישראל לתרבות רעה. אלא נותנים לה גט מיד כתקנת הגאונים אחר ארבע שבתות עכ"ל ס"ה. לכן גם עובדא דידן ראובן זה אעפ"י שאינה דין מכח הלכה מ"מ אחרי שמורדת בו ואמרה מאיס עלי כייפינן ליה ליתן גט מיד כתקנת הגאונים. אכן אודות הממון והנכסים במה הוא יזכה ובמה היא תזכה רבותינו חלוקים בזה כי בס"ה כ' וז"ל וכל מה שכתב לה בעל אפי' תפסה מוציאין מידה אבל מה שהביאה אין מוציאין מידה עכ"ל ס"ה וכן איתא בתו' מה"ר אליעזר זצ"ל וז"ל ומצא רבינו יהודא בכתב רבינו שרירא זצ"ל שתיקנו בימיו לתת גט לאשה לאלתר וכ' נמי רבינו יהודה זצ"ל דרבנן סבוראי תקנו למשקל מינה מאי דתפסה ולמיתן גט לאלתר עכ"ל. והכל פי' שכופין ליתן גט לאלתר כדי שלא תצאנה בנות ישראל לתרבות רעה כן אמר לי אבא מארי זצ"ל. ומה"ר אליעזר זצ"ל כתב בשם האלפסי זצ"ל דלא קנסינן לדידה מה שהביאה עמה וכ"כ בשם מהר"ם אבל אבא מארי זצ"ל אמר לנו שתחילה היה דן מהר"ם זצ"ל כן אבל בסוף ימיו פסק דקנסינן ליה בכולה אפי' במה שהביאה עמה וכ"כ לקהילות לתקן וכ"כ ה"ר אביגדור כ"ץ זצ"ל דקנסינן לה בכולה. והוסיף מהר"ם זצ"ל אפילו מאי דתפסה ואפי' ממה שהביא' קנסינן לה בכולה, וכן אמר לתקן לקהלות מחמת דלא אכשור דרי ורבו המורדות, וכן כמדומה לי על האמת שגם אבא מארי זצ"ל היה מודה ופסק כן לכן נראה לי כ"ש וכ"ש עתה בדור הזה דלא אכשור ולא אכשור דרי דקנסינן לה בכולה אפילו מה שהביאה עמה ואפילו במאי דתפסה ואפילו ממה שהביאה עמה מוציאין מידה ונותנין לו. אכן נ"ל זהו דוקא כגון נכסי צאן ברזל אבל נכסי מלוג נ"ל דכולי האי פשיטא דלא קנסינן לה אלא אלו יוצאין עמה כשיתן גט לכן נ"ל שאין צריך להאריך בזה מה דין הנכסים שנפלו לה עתה אם היה נכסי מלוג או לאו ואפילו הן נכסי מלוג אחרי שסופו ליתן גט יוצאין עמה ואין לו חלק בהם. אכן שאר הנכסים הן שהוא הכניס הן שהיא הכניסה הכל של ראובן ואפילו אם היא מוחזקת לאלו הנכסים מוציאין מידה הן ממה שהכניס הוא הן ממה שהכניסה היא. לכן ראובן זה חייב ליתן גט מיד, ואם אינו רוצה כופין אותו והנכסים יתנו לו הכל הן שהכניס הוא הן שהכניסה היא ואפילו אם היא מוחזקת מאלו הנכסים כל מה שהיא מוחזקת מאלו הנכסים מוציאין מידה. אכן הנכסים אשר עתה נפלו לה יהיו שלה הכל. ואודות השבועה אשר קבל עליו בשבועה ליתן גט ועבר נ"ל כי בזה לא נקרא עבריין, כי אחרי שחייב ליתן גט ולקיים מצוה דרבנן ונשבע על זה לקיים תנינא נשבע לקיים את המצוה ולא קיים את המצוה פטור ואפילו במילי דרבנן שייך זה דליתיה בלא יקיים, ואחרי שסופו ליתן את הגט א"כ כשיתן את הגט למה יתחייב הקנס שנדר אם לא יתן את הגט והלא יתן גט, ואם בשביל שקבע זמן ליתן גט מתי שתתבענו ועבר הזמן ולא נתן הגט, בזה לא נתחייב הקנס וכן כתב אבא מארי זצ"ל על מעשה אחד כי ראובן אמר לשמעון אם לא אקנה לך קרקע שלי קודם חנוכה יהיה ספר זה קנוי לך מעכשיו בבית דין חשוב וכשהגיע ערב חנוכה לא הקנה. וכתב אבא מארי זצ"ל דנ"ל דיקנה לו עדיין אחר חנוכה והיום שהתנו לאו קפידא דדוקא גבי גט תנן במי שאחזו (ע"ד א') הרי זה גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז מכאן עד ל' יום אם לא נתנה תוך ל' יום אינה מגורשת דאמר בגמרא קמ"ל דקפיד' הוי. ונ"ל דדוקא התם דלרחוקה קאתי אע"ג דקיימא לן כרב הונא והיא תתן ולא חיישינן לטעמא דלרחוקה הכא שאני כיון שפי' בהדיא אמרינן דקפידא הוי דטעמא משום דלרחוקה קא אתי אבל בעלמא לזרוזי קאתי והקונה והמקנה שניהם נתכוונו שאם לא יקנה לו קרקע שלו נקנה לו הספר אבל אם יקנה אפי' אחר חנוכה אז לא קנה הספר עכ"ל וכתב ג"כ ולא דמי למי שפרע מקצת ומשליש שטרותיו דר' יוסי אומר יתן דהתם כל עיקר התנאים לא הוצרך אלא עד שיפרע לו ליום פלוני דאי לפרוע ע"כ יפרע. וכן ההיא אם אי אתה נותן לי מיכן עד ג' שנים כו' דהתם נתכוון לקנות גוף הקרקע אבל הכא לא נתכוון לקנות גוף הספר אלא שיהיה בטוח שיקנה לו הקרקע. ונ"ל קצת לדמות לומר דעדיפא לההוא דזבין נכסי אדעתא למיסק לארעא דישראל דכה"ג דברים שבלב אינם דברים עכ"ל אבא מארי זצ"ל ויותר האריך בראיות. הרי אתה רואה דבעלמא כשקבע זמן אמרי' דלאו לקפידא איכוון אלא לזרוזי אלא גבי גט דלרחוקה קאתי פי' ובקושי הוא מגרשה הלכך קפידא הוי דסבר לא תתנם או עד אדהכי והכי מפייסי' לה כפי' רש"י בתחלת הסוגיא כ"ש הכא ששייך לומר דהא אפי' בעלמא לזרוזי הוא דקאמר כ"ש שבקושי מגרשה אימור לזרוזי הוא דקאתי לכן אחרי שצריך ליתן גט וסוף יתן גט משום שעבר קביעו' הזמן ולא נתן ליום קביעות הזמן לא יתחייב קנס ואפי' אם נדר לה ליתן מן הנכסי' אפי' אם יוציא אנן סהדי שלא ידע שכן הדין אלא היה סבור שהיתה מרווחת בדין אבל אם היה יודעת דקנסינן לה בכולה לא היה נותן לה פרוטה אחרי שבע"כ מגרשה הוי ליה קנין טעות חוזר ואפי' אם נשבע על ככה הוי לי' כהקדש טעות חוזר וכשבועות שגגות שמותרין ויתר הדברים על אודות הקנטורין וחרופין אשר טען האפטרופ' על ראובן אין דינם מסור בידי אלא לפי הרבנים שבעיר כי הכל לפי המבייש והמתבייש ולפי הקנטור שהכעיסו עד שאמר לו הגידופי' הללו, כי כ"כ רבנא זקיני זצ"ל כי אין חרם אלא בפסול משפחה כגון ממזר ועבד אבל כפר בתחיית המתים ונשתמד אין זה שום פסול לבניו אלא גנאי ובזיון הוא שבניו מגונין ומבוזים מחמת כן וע"כ יש עליו דין לפי ראות עיני דייני העיר כי הכל לפי המבייש והמתבייש ולפי הקנטור שקנטרו והכעיסו עד שאמר לו הגידופים הללו, ואודות אשר טענה לאה כי באתה לידי הפסד מחמת שסגר לה החדר בדיני גוים כפי מה שכתבתי שכל הנכסים יהיו שלו לכשיתן גט לבד מנכסי מלוג ומסתמא בזה לא הפסידה א"כ איהו דאפסיד אנפשיה ורוח והצלה יעמוד לנו ולרבותינו עמנו ועם כל ישראל יצחק בן הרב ר' יצחק נב"ה.
1