מאור ושמש, מאמרים מלוקטים ג׳Maor VaShemesh, Additions 3
א׳רמזי שלש סעודות
1
ב׳מה שבא בספרי חכמי האמת ובזמר בני היכלא שבסעודה שלישית של שבת הוא רעוא דרעווין הטעם הוא כי להבין ענין רעוא דרעוין קצת הוא כביכול כי שכשלאדם נופל במחשבתו לעשות איזה דבר הנה כבר אמרנו שבכל דבר שמחשב היא בחי' היוד ספירות כי בתחילתו דרך משל נופל בשכלו לבנות איזה בנק וכשנפל בשכלו הוא מתבונן איכות הבנין וצורתו ועל איזה דרך הוא אוהב שיהיה הבנין משוכלל גם מתירא שבאם לא יבנה בנין זה או לא יעשה עסק זה יגיע לו היזק פלוני גם מחשב התפארת שיהי' לו בעשית דבר זה וכן כולם הם על דרך זה. אמנם הנה רצון האדם אין באפשרי לתוארו בשם רצון. רק מראשית המחשבה ואילך הוא רוצה בדבר שנופל במחשבתו. אמנם מאין נפל במחשבתו לחשוב מחשבה זו ומי שעורר את רצונו דבר זה אין האדם יודע כלל. כי קודם שבא לחשוב דבר זה הרי היתה המחשבה אפס ואופס אמנם כביכול אצל הבורא ב"ה אינו כן כי הוא מתואר בשם אהי' אשר אהי' והנה שם אהי' הוא מתבאר שיהי' אחר כן והוא ענין רצון שרוצה במחשבתו שיהיה דבר זה. ואולם בא"ס ב"ה. יש רצון המעורר כל הרצונות. ואי אפשר להבין זאת ולתאר כלל בשכל האדם שאי אפשר לומר כלל שיהיה לו רצון קודם שנפל במחשבתו הדבר שחושב. וזהו אהיה אשר אהיה שרומז על רצון של רצונות. וזהו רעוא דרעווין שפירושו רצון הרצונות שמעורר כל הרצונות והנה תחילת הבריאה התחילה מתחילת יום א' ואילך ותחילת יום א' הוא תיכף אחר שבת ברגע של יציאת השבת ומאז ואילך התחילו ז' ימי המעשה נמצא שרצון המעורר הרצון לבריאת העולם הוא קודם לכן. טרם שיתחילו ימי המעשה והוא הסעודה שלישית ולכן בזמן אותו הסעודה הוא רעוא דרעווין והבין.
2
ג׳כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון ונאמר ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר. ראוי לתת לב על אמרו עין בעין שהוא משולל הבנה. ויראה לרמז בזה כי הנה השי"ת ברא עולמו במדת הרחמים ומדת הדין והאציל עשר קדושות שהם עשר הויות ה' חסדים וה' גבורות כידוע החסדים הם לשלם בהם גמול טוב לשומרי מצותיו והגבורות הם להעניש שונאי ישראל העוברים על המצות אמנם צדיקי כל דור יש לאל ידם להמתיק הגבורות בשרשן ע"י שממשיכים בהם שמות הרחמים ועי"ז יש שמחה והארה בכל העולמות. וזאת הוא חשקת השי"ת שנמתיק הגבורות. וכל הגבורות כולם כל מאווים שיתמתקו. ולעתיד לבא אז תרבה הדעת וכולם ידעו את ה' מקטנם ועד גדלם אז יתמתקו כל הגבורות ויתהפכו לרחמים והנה ה' הויות החסדים עולים ק"ל כמספר עי"ן וגם הה' הויות דגבורה עולים ג"כ כמספר עי"ן. וזהו כי עין בעין יראו בשוב ה' וכו' פירש שיראו השמות הגבורות ממותקים וכלולים בתוך החסדים ובזה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר פירש שגם דיבור שהוא לשון עז כמו שדרשו חז"ל מלשון דבר אתנו אדוני הארץ קשות היה גם כן פי ה' שהוא שם הרחמים. כלומר שעיקר מגמתם אינו רק שיתמתקו ויתהפכו לרחמים.
3