מראה יחזקאל על התורה, ראש השנה י״גMareh Yechezkel on Torah, Rosh HaShanah 13
א׳תפלה לעני כי יעטוף כו' הטה אלי אזנך כו' (תהלים כב א), היום הרת עולם כו' אם כבנים כו' אם כעבדים כו', צריך להבין מ"ש עינינו לך תליות עד שתחננו, הלא באמת לעולם קוינו לו, וכמו כן איתא בתהלים [קכג ב] אליך נשאתי את עיני כו' הנה כעיני עבדים כו' עד שיחננו כו' ושם קשה גם כן כפל הלשון של חננו ה' חננו, והנה משה רבע"ה כשנשלח למצרים אמר מי אנכי כו' וכי אוציא את ישראל כו' ופרש"י באיזה זכות כו', כל שכן אנחנו אלה פה אשר למשפט נקרבה לפני מלך המשפט כמ"ש למשפטיך עמדו היום כו' וזכר כל היצור לפניך בא נחפשה דרכינו ונחקורה באיזה זכות יתקבלו תפלתנו כי עמידתינו דלים ורקים כו'.
1
ב׳הנה אמרתי לשית קצת עצה כי באמת השי"ת רוצה בתקנתנו ויש לו נחת רוח להמליץ על ישראל כמ"ש (ישעיה ל יח) ולכן יחכה ד' לחננכם, כי שמו מתרומם ומתעלה ע"י ישועת ישראל כמ"ש [שם] ולכן ירום לרחמכם, ומצינו שאפילו צדיקים גמורים אעפ"י שהיה בידם הרבה תורה ומעש"ט לא בקשו רק מתנת חנם כמו שפרש"י ע"פ ואתחנן כו', והיינו עפימ"ש (תהלים קל ז) כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות, כי המבקש בשביל זכיותיו יש לו קצבה שנותנין לו רק כפי עבודתו והוא בחי' עבד כשכיר יקוה פעלו, משא"כ המבקש מתנת חנם אין לו גבול וקצבה כי חסדי השי"ת לא תמו מחמת שהוא מקור החסדים ומעיין הטובות כמ"ש על הטוב כי לא כלו רחמיך כו'. וזה"ש (תהלים קל ז) כי עם ה' החסד שהחסדים מושרשים אצלו בעצם ולא במקרה לכך הרבה עמו פדות בלי שיעור וערך. וזה"ש הנה כעיני עבדים כו' ר"ל שאם נבקש רק כעבד בעד זכיותנו אם כן עינינו אל ה' רק עד שיחננו כלומר עד שמגיע למתנת חנם כנ"ל, וע"כ אמרו חכז"ל [אבות פ"ב מי"ג] אל תעשה תפלתך קבע לשון חיוב רק רחמים ותחנונים, וע"כ גם אנחנו נבקש רק מתנת חנם אעפ"י שאין לנו זכיות כמ"ש וחנותי את אשר אחון כו' אעפ"י שאינו הגון ואינו כדאי.
2
ג׳ועוד מרויחין בזה כי המבקש בשביל זכיותיו אז שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף והיום לעשותו ומחר לקבל שכרן, משא"כ המבקש רק מתנת חנם נותנין ג"כ על העתיד כדוגמת האב שנותן לבנו הקטן אעפ"י שאין לו הנאה ממנו רק כשיגדל יהיה לו נחת רוח ממנו, וכמו כן גבי משה רבע"ה כשאמר מי אנכי כי אלך כו' באיזו זכות כו' השיב לו הקב"ה בצאתכם ממצרים תעבדון כו' שאח"כ יהיה לו נחת רוח מהם כשיקבלו התורה ויבנו בהמ"ק כמו שאמרו חכז"ל (תענית כו:) על ביום חתונתו זה מתן תורה כו' וביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק, וזה"ש חננו ה' חננו גם על לעתיד כי רב שבענו בוז שאנחנו בושים במעשינו ומבקשים רק מתנת חנם.
3
ד׳והנה כמו כן אנחנו אעפ"י שאין לנו זכיות מ"מ נוכל לבקש מתנת חנם והיינו שנקבל עלינו להשכיל להטיב מהיום והלאה ולקבל עלינו עול תורה ומצות ומעש"ט והימים הראשונים יפלו כולי האי ואולי יחנן ה' צבאות. אך גם לזאת יחרד לבי דבאמת אין הנידון דומה לראיה דאע"ג דבמצרים לא היה להם זכיות מ"מ לא היו ג"כ בעלי עבירות כי עדיין לא קבלו התורה ולכך היה מועיל אמתלא זו, אמנם אנחנו מלאי עון והרבה מקטריגים עפ"י מדת הדין כמ"ש בכו בכה להולך בלא מצות שבשעת פטירתו מספידין אותו אוי לזה שהלך בלא מצות כמ"ש במדרש ובאיזו זכות נקוה שיכנסו תפלתנו לפני הקב"ה.
4
ה׳וע"כ אמרתי בעצה אחרת עפ"י מה שתקנו לנו לומר בעשרת ימי תשובה המלך הקדוש המלך המשפט, והנה בהמלך הקדוש אתי שפיר כמ"ש בטור א"ח סי' קי"ח לפי שעכשיו מתנהג במדת המלוכה כמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ אבל בהמלך המשפט צריך להבין חדא דמה ענין השבח הזה ועוד דנראה כסותר דבריו הראשונים שאומרים ומלוך עלינו כו' בחסד וברחמים וצדקינו במשפט דמשמע אע"ג שאין זכאין בדין יעשה צדקה לפנים משורת הדין ואח"כ מסיימין המלך המשפט משמע שילך דווקא במשפט, ויותר טוב היה לומר כמו בכל השנה מלך אוהב צדקה ומשפט.
5
ו׳והנ"ל עפימ"ש בשם הגאון בעל קצות החושן ע"פ (תהלים עב א) משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך, ונ"ל בתוספת ביאור דבנוהג שבעולם היוצא חייב באיזה משפט אזי הולך ומציע משפטו לפני השרים גדולים יותר ויותר עד אח"כ אם כלם מסכימים לדעת אחד הוא מציע דבריו לפני המלך בעצמו, והנה צריכין לירד לסוף דעתו של זה מה ראה על ככה דבשלמא מה שהלך ממשפט שבעירו למקום גבוה יותר, י"ל מחמת שיש שם הרבה שרים ומלומדים יותר בדיניהם אפשר שיעמקו יותר בדינו לזכות, אבל מאחר שכבר כל מקומות המשפטים וכל השרים כלם כיוונו לדעת א' לחייב אותו האיך יעלה על דעתו שהמלך מלומד יותר מכל השרים, אך הטעם הוא שהשרים המה ממונים מהמלך ונתמנו באופן זה שילכו עפ"י נמוסי המדינה ולא ינטו ימין ושמאל כי המה משועבדים לנמוסיהם, משא"כ המלך הוא מושל על כלם כי המדינה עם האנשים ועם נמוסיהם הכל שלו וכלם קנויים לו לעבדים, ע"כ אינו תולה בנימוסיהם והרשות בידו לעשות משפט חדש כאות נפשו כמו שחקי המשפט שלהם נעשו ע"י מלכים הראשונים שלפניו ע"כ גם הוא מחוקק כמותם, אך כל זה במלך שירש המלוכה מאביו כפי הנהוג עכשיו שבנו הבכור ממלא מקומו.
6
ז׳אבל ישנם מדינת אחרות שאינן מעמידין מלך בן מלך רק המדינה בעצמה בוררים להם איזו מלך כרצונם, וע"כ מלך כזה אין לו רשות לשנות שום דבר מנימוסיהם, וכדמצינו גבי דריוש שרצה ללמד זכות על דניאל שם בל לשזבותי' והשיבו לו דת מדי ופרס אין לשנות, כי הוא היה נתמנה מהמדינה וע"כ הוא מוכרח לחזק נימוסיהם ולא לשנותם, וזה"ש משפטיך למלך תן כמו דוד המע"ה שנתמנה מהמדינה היה מחוייב לילך רק עפ"י משפט ע"ז התפלל שיעזור לו שילך במשפט צדק, אבל צדקתך לבן מלך היינו שלמה המע"ה שירש המלוכה היה יכול לעשות לפנים משורת הדין.
7
ח׳וכמו כן במלכותא דרקיע אעפ"י שבית דין של מעלה ושל מטה מסכימין לחיוב מ"מ השי"ת הוא המלך המשפט ר"ל שמושל על המשפט ויכול לילך לפנים משה"ד, וזה"ש ע"פ מלפניך משפטי יצא כו' א"ל לחנם עשיתי סנהדרין כו' א"ל כתיב ושוחד לא תקח כו', הוא גם כן על דרך הנ"ל, וכמו כן אמר קין גדול עוני מנשוא ואמרו חכז"ל כל העולם אתה נושא כו' ר"ל כיון שאתה מושל על כל העולם ממילא תוכל להיות נושא עון.
8
ט׳ועוד נעמיק קצת יותר בזה דוודאי כשאדם בא לפני מלך במשפט כזה אשר כבר יצא חייב אצל כל מקומות המשפט בוודאי המלך שואל אותו מה ראית לשטות זה להקריב משפטיך לפני וכי יעלה על דעתך שכל השררים עקלו משפטיך, וזהו כענין השאלה הנ"ל א"ל הקב"ה לדוד לחנם עשיתי סנהדרין כנ"ל, ובודאי הוא משיב להמלך כי על כן באתי בצל קורתך כי נפשי יודעת מאוד שיפה דנו ויפה חייבו אותי ולכך באתי אליך כי אינך מוטל תחת המשפט ותעשה עמי לפנים משה"ד, ועפ"י הדברים האלה ממילא המלך מוכרח לזכות אותו כדי שלא יתראה כאחד משרי המדינה שמוטלין תחת כנפי המשפט ומה בין גבור לגבורתך, וכ"כ במלכותא דרקיע וכמ"ש דוד המע"ה כנ"ל, וזה"ש ומלוך עלינו כו' לבדך כו' שאתה יחידו של עולם תלך עמנו בחסד וברחמים, וגם צדקנו במשפט שנהיה צדיקים עפ"י המשפט שלך, וע"כ נאמר ברוך אתה כו' ר"ל שנברך ונקלס אותך שאתה המלך המשפט מושל על המשפט וכמ"ש האוחז ביד מדת משפט.
9
י׳וכדי להמתיק הענין יותר נראה עפימ"ש במדרש [מדרש תהלים פט] עולם חסד יבנה משל למלך שהיה לו אוצרות כו' אני לוקח בהם עבדים והם מקלסין לפני כו', דדבר ידוע הוא שהשי"ת לא ברא העולם בשביל עצמו כי הוא מושלם בכל מיני שלימות רק כוונתו היה להטיב לברואיו, וע"ז מתפללין (תהלים לג כב) יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך. וע"כ כשאנחנו מתפללין בשביל איזה ענין אין התפלה לשנות רצון הבורא ח"ו, רק להיפך שאנחנו מתפללין לקיים רצון הבורא שיש לו נחת רוח גדול כשמשפיע טובות רק שהעונות מבדילים כמ"ש הן לא קצרה כו', ועיקר תפלתנו להסיר מחיצה המבדלת וממילא יהיה לנו כל טוב, ועל ענין זה נתן לנו מצות תק"ש כמ"ש כתקוע שופר בקול יחפרו סוטניהם, וכל תפלתנו בשביל השי"ת בעצמו שיהיה לו נחת רוח מאתנו.
10
י״אוזה"ש תפלה לעני שאינו מתפלל בשביל עצמו וגם שאין לו זכות, כי יעטוף לשון לבוש שהוא מלביש התפלה שאינו מתפלל בשביל עצמו רק לפני ה' ישפוך שיחו בשביל השי"ת, וזה"ש שמעה בקולי הקול שופר, וזה"ש ושועתי אליך תבוא ושיהיה לך נחת רוח, וע"כ אל תסתר פניך ממנו שלא תהיה למחיצה מבדלת בינינו הטה אלי אזניך לשון מאזנים כמ"ש נושא עון שמגביהו למעלה וממילא הכף זכות מכרעת מהר ענינו לחדש עלינו שנת גאולה וישועה אורך ימים ושנות חיים ושלום אוכי"ר.
11
