מראה יחזקאל על התורה, ראש השנה י״דMareh Yechezkel on Torah, Rosh HaShanah 14
א׳בהפטורה קול ברמה נשמע כו' (ירמיה לא יד), על פי מה שתקנו אנשי כנסת הגדולה לומר מלכיות זכרונות שופרות ואסמכוהו אקרא כדאיתא בגמ' דר"ה, וכבר נתקשו המפורשים דלפי דרש הכתובים הול"ל מלכיות לבסוף, גם צריך להבין ענין גוף הכוונה והתועלת בזה.
1
ב׳והנ"ל כי ארץ ודריה יצפו לדין והכל יראין וחרדין אפילו דגים שבים ואפילו שוכני עפר כמ"ש (ישעיה יח ג) כל יושבי תבל ושוכני ארץ כו' הם המתים שנידונין גם כן בראש השנה, ולא זו בלבד אלא מלאכים וצבא מרום כמ"ש הפייטן ומלאכים יחפזון כו' כי לא יזכו בעיניך בדין כו'.
2
ג׳וקצת נתקשיתי בנוסח מכניסי רחמים הכניסו רחמינו כו' משמיעי תפלה השמיעו כו' השתדלו והרבו תחנה כו', דלכאורה אין זה מצד הדרך ארץ שאנחנו מצווים למלאכים לטרוח בשבילנו הגם שאומרים דרך בקשה אבל מ"מ הלשון השתדלו והרבו כו' צריך ישוב, ועוד כיון שהם עצמם נתונין בדין דיים להפקיע את עצמן.
3
ד׳אבל הנ"ל דהא בהא תליא, דהתוס' בערכין דף יו"ד (י:) כתבו דאומרים והחיות ישוררו מדלא מקשים על עצמם למה אין אנו אומרים שירה כו' ועיי"ש במהרש"א שהביא גירסת התוס' דמלאכים אין אומרים שירה רק שמכל מקום אומרים והחיות כו' משום סיפור המעשה, וביערות דבש [ח"א דרוש יד] כתב ג"כ כן דעדיפא מינה קשה דמה איכפת להם במה שאין הישראל אומרים שירה, וע"כ כוונתם העיקר בשביל עצמם דוודאי ידעו שאין לומר שירה כמו"ש גבי קריעת ים סוף רק דהתם אמרו הישראל שירה בשבילם.
4
ה׳וכ"כ גבי יושע בן נון שאמר שמש בגבעון דום כו' אמר הוא שירה בשבילם כדאי' בגמ' ובספר הישר, וע"כ שואלין דעל כל פנים היה להם לישראל לומר שירה, והשיב להם השי"ת דהתם שאני שהמלאכים נמנעו מלומר שירה בשביל ישראל שנצחו השונאים וכ"כ ביהושע, משא"כ עכשיו מה שאין אומרים המלאכים היינו משום שהם עצמם נתונים בדין, וזה"ש ספרי חיים דהיינו המלאכים וספרי מתים היינו בני אדם שהכל פתוח לפניו. ועכ"פ שמעינן מינה שגם הם עצמם נתונים בדין, וע"כ טובה הוא להם להכניס תפלתינו, ובנוהג שבעולם מי שרוצה להתקרב את עצמו אל המלך משתדל להביא לו איזה אגרת מבנו וע"י הבשורה טובה יש לו קרבות ונושא חן בעיני המלך, וכדמצינו גבי אברהם אע"ה שלמד זכות על אנשי סדום נאמר לו אהבת צדק כו' שאהבת להצדיק את הבריות ולא לחייבם על כן משחך כו', וכל שכן וק"ו מי שמלמד זכות על ישראל עם קרובו שיש לו מציאת חן, וע"כ שפיר קאמרינן מכניסי רחמים כו' שע"י כן יגיע להם קרבות וזכות יותר שמזכירין זכיות של ישראל ויעשו כן בשביל טובות עצמם, וכמ"ש גבי מט"ט כשכותב זכיותן של ישראל יש לו רשות לישב. אך לזאת יחרד לבי דכל זאת אם התפלות כתיקונן וכמו שביארתי ע"פ אהבתי כי ישמע כו' עי' לעיל.
5
ו׳וע"כ תקנו לומר מלכיות זכרונות שופרות והכוונה לזה כדרך שמצינו ביעקב אבינו ע"ה שהתקין את עצמו לדורון ולתפלה ולמלחמה, כ"כ אנחנו היום עמידתנו דלים וריקים צריכין להכין מקודם לדורון לקבל עלינו מצות ומעש"ט שהם כתריס בפני הפורעניות כדמצינו בדוד המע"ה שאמר מלפניך משפטי יצא כו' שאתה מקבל שוחד כו' [מדרש תהלים יז] ואעפ"י שעדיין אין מקיימין הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה כדמצינו במשה רבינו ע"ה שאמר מי אנכי כי אלך כו' ופרש"י באיזו זכות כו' והשיב לו הקב"ה בצאתכם ממצרים תעבדון את האלקים כו' שאח"כ יקבלו את התורה וע"כ אהיה אשר אהיה לשון עתיד, וע"כ אומרים זכרונות כי יבוא חק זכרון כו' לזכור מעשים רבים כו' וכמ"ש גדול העצה ורב העליליה כו' וכתיב כי פועל אדם ישלם לו כו' יהיו נזכרין לפניו קבלת עול מצות ומעש"ט שמקבלין עכשיו, כמ"ש אם יש עליו מלאך מליץ כו' אפילו אחד מלמד זכות כו'. והשנית שהוא למלחמה נעשה ע"י תקיעת שופר יבקע כל המסכים המבדילים שלא יקטרגו כתקוע שופר בקול יחפרו שוטנינו יריע אף יצריח על אויביו יתגבר, וע"כ אומרים שופרות, והג' שהוא לתפלה כי לא בקשתי אבטח שאין בי כח לסמוך על בקשתי כו' רק באלקים הללנו כו' שיעשה למען שמו הגדול, וע"כ אומרים מלכיות שכשהשי"ת עושה לנו חסדים שמו מתגדל ומתעלה כמ"ש ביציאת מצרים והים בקעת לפניהם כו' ותעש לך שם כהיום כו'.
6
ז׳ובשביל ישראל נברא העולם כמ"ש על ותאמר ציון כו' כלן לא בראתי אלא בשבילך כו', כי עם ה' החסד שתמיד יתנהג עולמו בחסד כמ"ש הנוהג בחסדו כל דור ומנהג כזה עוקר הדין, וע"כ נאמר שפרו מעשיכם כו' ותיטב לה' משור פר שתפלתנו ותעניותנו יתקבלו כקרבנות, אבל אין אין זבח בלא נסכים וע"כ נאמר בבכי יבואו ובתחנונים אובילם, ושערי דמעות לא ננעלו, ותמכתי יתידותי כו', וע"כ אומרים מלכיות מקודם.
7
ח׳וזה"ש קול ברמה נשמע, אם אותו קול שופר שנשמע ברמה עולה בבכי תמרורים בתשובה ומעש"ט אז רחל מבכה על בניה והשי"ת מבטיח לה ושבו בנים לגבולם על גאולתנו ועל פדות נפשינו לחדש עלינו שנה טובה וחיים ושלום אכי"ר.
8