מראה יחזקאל על התורה, ראש השנה ט״זMareh Yechezkel on Torah, Rosh HaShanah 16
א׳שיר המעלות אליך נשאתי את עיני כו' כעיני עבדים כו' (תהלים קכג א), צריך להבין הדמיון הזה לעבדים, וגם מ"ש בפייט אם כבנים כו' אם כעבדים כו', וגם מ"ש אח"כ חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז כו' ההמשך למ"ש מקודם.
1
ב׳והנה כשנשלח משה רבינו ע"ה למצרים שאל מי אנכי וכי אוציא כו' ופרש"י באיזו זכות הם ראויים להגאל ולהושיע לפי שראה אותם ערום ועריה מתורה ומצות ומעש"ט, והנה כמו כן השאלה סובבת עלינו שאנחנו עומדים בתפלה ותחנונים ובאיזה זכות יעלו ויתקבלו תפלתינו. אמנם שם היתה התשובה אל משה שהשיב לו הקב"ה בצאתכם ממצרים תעבדון את האלקים כו', דהיינו על העתיד לבא שיקבלו את התורה כמ"ש (תענית כו:) ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק, כדמיון אב ואם שמייגעין את עצמם עם ילד קטן להאכילו ולנקותו ולגדלו ומטריחים את עצמם הרבה בשבילו והכל הוא בשביל העתיד שמקוים שכאשר יגדל בנם יהיה להם נחת רוח ממנו, כמו כן הקב"ה יודע עתידות שיהיה לו נחת רוח מישראל בשעת מתן תורה ובנין בהמ"ק, אך כל זה היה טענה במצרים שאפילו שלא היה להם שום מצוה מ"מ לא היה להם ג"כ עבירות כי עדיין לא קבלו את התורה וע"כ היה שפיר כדמיון ילד קטן ונקראו בנים למקום כמ"ש כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני כו' הבן יקיר לי אפרים כו' בני בכורי ישראל כו', אבל אנחנו מלאי עון ואין אנו בבחי' בנים למקום כי עונותינו רבו למעלה.
2
ג׳וכתיב קרוב ה' לכל קוראיו כו' אבל בתנאי לכל אשר יקראוהו באמת נקט לשון עתיד, דוודאי בראש השנה הכל קוראים להשי"ת אבל אינו באמת כי אח"כ חוזרים לסורן, וע"כ צריכין לקבל עליהם להשכיל להטיב מכאן ולהבא, וזה"ש לכל אשר יקראוהו מכאן ולהבא אז הוא באמת. ואמרו חכז"ל (יומא פו:) עבירות שהתוודה עליהם ביום כיפור זה אל יתוודה עליהם יום כיפור אחר דהו"ל ככלב שב אל קיאו, וביאור הדבר דהרי אנו אומרים כל נוסח הוידוי שנה בשנה הכל בנוסח אחד, אבל הענין דכל נוסח של אשמנו ועל חטא הכל הוא רק סימנים להזכיר את עצמו במה שפגם ולהיות מתחרט על זה ולקבל על עצמו להטיב מכאן ולהבא, וע"כ כשבא יה"כ אחר ונזכר ששינה באולתו אחר יה"כ של שנה העברה נחשב ככלב ששב אל קיאו בבושה וכלימהה, וזה"ש עבירות שנתוודה עליהם ביום כיפור זה יהיה נזהר שלא יצטרך להתוודות עליהם בי"כ אחר.
3
ד׳וע"כ נתן לנו הפסוק עצה טובה ואמר הנה כעיני עבדים כו' דכשאנחכו בחי' בנים אזי רחמינו כרחם אב כו' שאין צריכים שום תפלה, אבל כשאנחנו רק בחי' עבדים אם כן איפוא אין ברירה אחרת רק עינינו אל ה' עד שיחננו דהיינו שיתן לנו מתנת חנם וכמ"ש וחנותי את אשר אחון אעפ"י שאינו הגון ואינו כדאי (ברכות ז.), על רחמיך הרבים אנו בטוחים כו', וזה"ש חננו ה' חננו מה שאנחנו מבקשים מאוצר מתנת חנם הוא בעבור כי רב שבענו בוז כי בושנו מאוד במעשינו לבקש בעד זכיותינו כי אין בנו מעשים וע"כ חסד חנם עשה אתנו.
4
ה׳וידוע מה שאמרו חכז"ל (ב"ק נ.) כל האומר הקב"ה וותרן כו', וע"כ נתן לנו מצות תק"ש שסגולתו להביא חרדה בלב כמ"ש אם יתקע כו' והעם לא יחרדו כו' וכתיב (ירמיה ד יט) מעי מעי אוחילה כו' כי קול שופר שמעת נפשי כו', וקרוב ה' לנשברי לב להחיות רוח שפלים כמ"ש קול ברמה נשמע אותו הקול שופר הנשמע במרום עולה עם בכי תמרורים אז רחל מבכה על בניה כי מדת הרחמים עלינו התגלגלי כו' ובזכות מצות השופר שאנחנו מקיימין ימליץ טוב בעדינו על גאולתינו ועל פדות לפשינו לחדש עלינו שנה טובה לרחמים ולחיים ולשלום וכי"ר.
5