מראה יחזקאל על התורה, ראש השנה י״זMareh Yechezkel on Torah, Rosh HaShanah 17
א׳בירושלמי פ"ק דר"ה והוא ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במישרים (תהלים ט ט), אמר ר' לוי כשהקב"ה דן את ישראל דן אותם ביום בשעה שהן עסוקים במצות ולאוה"ע דן בלילה כשהן בטלים מן העבירות, ושמואל אמר כשהוא דן לישראל דן לאוה"ע ומה אני מקיים ידין לאומים במישרים שהוא מזכיר הטובים שבהם מעשה יתרו מעשה רחב, והנה מלבד הדקדוקים שרבו במאמר זה קשה ביותר דמאי איכפת לנו לידע באיזו זמן שהוא דן את האוה"ע כיון דלענין ישראל לא פליגי מאי נפקא מינה בדינן של האו"ה, העיקר הוא שאנחנו צריכין לידע יום הדין כדי להכין עצמינו.
1
ב׳ועל כן נראה לי דאין כאן מחלוקת רק מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי וכל אחד דורש לטובת ישראל, דהיינו כשיש לישראל זכיות הרבה אז עדיף טפי לדון אותם בפני עצמם, ה' בדד ינחנו כו' ובשמחתם לא יתערב זר וגם דלא ליפוש חרון אף ע"י מעשי אוה"ע ובהכי מיירי ר' לוי, אבל כשאין להם זכיות כל כך עכ"פ צריכין להעריך מעשיהם כנגד מעשה אוה"ע כדי שיזכו בדין וע"כ דנין אותם ביחד ובהכי מיירי שמואל, וזה"ש ישפוט תבל בצדק דקאי על ישראל שבשבילם נברא העולם כמ"ש כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל, ולכך מפרש ישפוט תבל בצדק דקאי על ישראל שדן אותם באופן שיצדקו במשפט על צד היותר טוב, רק כדי שלא יהיה לאוה"ע תרעומת כשדן אותם בלילה על זה אמר ידין לאומים במישרים שגם עמהם מתנהג עפ"י היושר שדן אותם בשעה שבטלים מהעבירות ואתי שפיר אליבא דלוי, ולכך מקשה רק לשמואל כיון שדן אותם בשעה שדן את ישראל וזה בוודאי הוא להם לגריעותא שאין להם זכיות כלל וא"כ מה אני מקיים במישרים, לזה אמר שמזכיר הטובים שבהם שנתגיירו, ובאמת גם זה הוא חוב להם שהיה להם ללמוד ממעשיהם.
2
ג׳וסוף דבר הכל בשביל ישראל כי חבה יתירה נודעת להם ע"י שהודיע לנו כזאת כמ"ש ע"פ מגיד דבריו ליעקב כו' ועפימ"ש בספר בינה לעתים ע"פ משמים השמעת דין כו' (שהקב"ה מודיע לישראל זמן הדין כדי שיכינו את עצמם) כמו שכתבתי במ"א באריכות [לעיל דרשה ב].
3
ד׳אבל באמת הכל הוא בשביל ישראל מחמת שהם קיום העולם כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית, וגם קודם בריאת העולם היו מלאכי השרת מקלסין לפני הקב"ה ברוך ה' אלקי ישראל ושאלו מי הם אלו שאנו מקלסין אותך בהם, והקב"ה חפץ בקיום העולם ולכך שם עצות בנפשינו להתרצות לפניו ולזכות בדין כדי שיתקיים העולם, וכך אנו מקלסין לפניו ברוך שאמר והיה העולם וכיון שהוא חפץ בקיום העולם לכך אומרים אח"כ ברוך מרחם על הארץ כו' ומרחם על הבריות.
4
ה׳וכמו כן מצינו גבי אברהם אבינו ע"ה כשלמד זכות על סדום אמר חלילה כו' להמית צדיק עם רשע כו' חלילה כו' השופט כל הארץ כו' ר"ל בתחלה למד זכות על הטובים שבהם שלא יתפשו בעונות הרשעים משום דכיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין כו', לז"א חלילה להמית צדיק עם רשע כו' ר"ל שהצדיק ילכד בהרעה מחמת שהוא עם הרשע במקום אחד ואם היה במקום אחר לא היה נענש כלל, ואח"כ למד זכות על הכלל חלילה לך השופט כל הארץ כו' כמ"ש אם עולם אתה מבקש אין דין כו' וזה"ש כיון שאתה שופט כל הארץ ורוצה בקיום העולם ראוי ונכון שלא יעשה משפט שלא יתנהג במיצוי הדין והשיג עי"ז תשואות חן כמ"ש אהבת צדק כו' להצדיק את בריותי כו' ע"כ משחך כו'.
5
ו׳והנה הדברים קל וחומר מאברהם אע"ה שלמד זכות על אנשי סדום ניתן לו תשואות חן כל שכן המלמד זכות על ישראל עם קרובו שהוא נחת רוח לפני הקב"ה. וכבר ביארתי שלכך אנו אומרים מכניסי רחמים כו' משמיעי תפלה כו', דבנוהג שבעולם במלך שיש לו בן במרחקים וכל העובר דרך שם משתדל להביא ממנו אגרת לאביו כדי שעל ידי זה יהיה לו פתחון פה ונשיאות חן בעיני המלך, כמו כן המלאכים שהם ג"כ נתונים בדין משתדלין להכניס זכיותינו כי כל זה הוא לטובת וזכות עצמן.
6
ז׳אבל ע"ז יחרד לבבי דמצינו גבי משה רבינו עליו השלום כשנשתלח למצרים אמר מי אנכי כו' ופירש רש"י באיזו זכות, והקושיא הנ"ל סובב גם כן עלינו דהתינח אם היה לנו זכיות או תפלותינו היו זכים וראויים להכנס לפני השי"ת, אבל אנו מלאי עון ואין מי שיפגיע בעדינו, והנה הקב"ה השיב למשה בצאתכם ממצרים תעבדון את האלקים כו' דהיינו בשביל הזכות העתיד לבא כדמיון אב ואם שמטריחין את עצמם עם בנם הקטן להאכילו ולנקותו לגדלו בטוב מחמת שמצפים שיהיה להם אח"כ נחת רוח ממנו לכשיתגדל, וכמו כן היה במצרים כי נער ישראל כו' הבן יקיר לי כו' והיינו מחמת שלא היה להם ג"כ עבירות שעדיין לא קבלו את התורה, אבל אנחנו בושנו במעשינו כו', ובאיזה פנים יתקבלו תפלתינו דכתיב ולא יראה פני ריקם והיאך נבא בידים ריקניות.
7
ח׳ע"כ נחפשה דרכינו ונחקורה שע"כ ניתן מצות תקיעת שופר מר"ח אלול עד עכשיו כמ"ש מעי מעי אוחילה כו' קול שופר שמעת כו' תרועת מלחמה, וכשיוצאין למלחמה צריכין להכין להם כל כלי זיין והם תשובה ומעש"ט והם כתריס בפני הפורענות, וכמ"ש מלפניך משפטי יצא כו' שאתה מקבל שחד תשובה ומעש"ט אבל אח"כ לא יאבה כי תרבה שחד. ע"כ הנה העת והעונה עתה שפתוחין שערי רחמים כל אחד מחוייב להתפלל על נפשו ועל הכלל, אחד מבני חבורה שמת כו' [ידאגו כל החבורה] שכל ישראל הם גוף אחד וכתיב כי ימצא חלל כו', כי עת רעה היא שבני אדם נאחזים כדגים במצודה ונשארו אלמנות ויתומים, ע"כ החי יתן אל לבו כמ"ש אם יתקע בשופר כו' ואח"כ אם יהיה ח"ו רעה בעיר אזי ה' לא עשה רק שכל אחד מתחייב בנפשו.
8
ט׳ע"כ צריך כל אחד לפשפש במעשיו כי ידע אינש בנפשו כל מה שפגם ולהתחרט ולקבל עליו להשכיל ולהטיב כמ"ש אשרי העם יודעי תרועה כו' שיודעין לרצות את בוראם בתרועה, ולא נאמר תקיעה, כי תרועה מורה על שבירת לב ונמיכות רוח של הבעל תשובה ולהתפלל מן המיצר כמ"ש בצר לי אקרא ועי"כ ישמע מהיכלו קולי דהיינו הקול שופר בעת יעל יקרע המסכים המבדילים שיכנסו תפלתינו למען לא נגע לריק ושועתי לפניו תבא באזניו להעתר לנו בתפלתינו ולחדש עלינו שנה טובה שנת גאולה וישועה ולהצילנו וכל ישראל מחלאים רעים וממקרים רעים ומכל צרה ויגון ולחדש עלינו שנה טובה לרחמים ולחיים ולשלום אוכ"יר.
9