מראה יחזקאל על התורה, שבת שובה ח׳Mareh Yechezkel on Torah, Shabbat Shuvah 8
א׳וילך משה כו' ויאמר כו' הנך שוכב כו' והיה כי תקראנה אותי כו' ואנכי הסתר אסתיר כו' ועתה כתבו לכם השירה כו', הדקדוקים רבו במקראות הללו.
1
ב׳ונ"ל עפימ"ש בהפטורה דרשו ה' בהמצאו יעזוב רשע דרכו כו' ועפימ"ש תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו כו' עפימ"ש בס' ווי העמודים [מובא לעיל עמ' ה] ע"פ תמותת רשע רעה כו' עפימ"ש (ירושלמי מכות ז.) שאלו לנבואה הנפש החוטאת כו', והנה לא זו בלבד שהוא חסד גדול מאת השי"ת שהטיב עם בריותיו במצות התשובה עוד יתר על כן ענותו תרבנו שהוא מעורר אותנו לתשובה, וזהו נגד שכל אדם כי יחטא איש לרעהו שחבירו ישלח אליו לבקש ממנו שיפייסנו בכדי שיוכל למחול לו כמו שעשה השי"ת ששלח אלינו הנביאים לעורר על התשובה כמ"ש חי אני נאום ה' כו', וגם בענין התקיעת שופר בכל החודש אלול כידוע, אמנם כשנחקור לאידך גיסא כל זה הוא מצד ההכרח, כי בתחלה עלה במחשבה לברוא במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים ושיתף כו', וע"כ השי"ת הוכרח לקבל שבים שאם לא כן לא יתקיים העולם, ואלולי שהודיע הדבר בעצמו ע"י הנביאים לא היה שכל האדם נותן שיועיל תשובה, וע"כ הוכרח לעורר אותנו על זה.
2
ג׳וזה"ש תקעו בחודש שופר, ר"ל לעורר לתשובה, ועל זה אמר כי חק לישראל הוא שאצלינו היא לחקה בלי טעם ונגד השכל, אבל משפט לאלקי יעקב שאצל השי"ת הוא משפט ודין והשכל מחייב כן מחמת שתחלת הבריאה הוכרחה להיות על דרך כן לקבל שבים.
3
ד׳והנה טעמא דמלתא הוא כי נשמות ישראל חצובים המה מתחת כסא הכבוד וכמ"ש יעקב חבל נחלתו שכל אחד מישראל הוא קשור למעלה וכמ"ש בספרים על ענין הכרת, וע"כ רשעים בחייהם קרויים מתים שכאשר נפסק החבל ע"י עונות הרבה אין לו עוד חיות מסטרא דקדושה רק נמשל כבהמות נדמו, וכמ"ש על מ"ש משנת כל ישראל יש להם חלק כו' קודם פרק א' כמבואר אצלי במ"א. והנה כבר ביארתי במ"א עמ"ש אלו ואלו דברי אלקים חיים, ועיימ"ש בדרוש של ראוה מדברת בפ' פנחס.
4
ה׳וזהו ענין הפלוגתא כאן דרב אמר פוסקין מזונות לאשת איש דהיינו שהישראל נקראים אשת איש להשי"ת כמ"ש תקראי לי אישי וכתיב איזה ספר כריתות וכו', וע"כ רב חסד מטה כלפי חסד ס"ל שניתן להם מזונתם וכל צרכם, ושמואל שהוא מסטרא דדינא וכמ"ש הלכה כשמואל בדינא ונקרא אריוך מלך כו' ס"ל אין פוסקין, וע"ז מפרש בששמעו שמת כו' דהיינו שכבר עבר על כריתות ב"ד באופן שנגזר בארץ חיים כ"ע לא פליגי דוודאי אין פוסקין, כי פליגי בשלא שמעו שמת שעדיין יש לו אחיזה בקדושה, רב אמר פוסקין דהא משועבד לה שכן קבל השי"ת על עצמו השוכן אתם בתוך טמאותם אעפ"י שהם טמאים שכינה ביניהם וכנ"ל, ושמואל אמר אין פוסקין, רב זביד אמר משום צררי אתפסה דהיינו שהיצר הרע תפסה ויש לו שליטה עליהם להעבירם על מצות ל"ת, ורב פפא אמר משום צאי מעשה ידך במזונותיך, ר"ל שאין להם שכר על המצות עשה, והלכתא כוותיה דרב דהנהגת העולם הוא בחסד, ונקרא גם כן אבא, כמ"ש בזוה"ק שמדת החסד הפשוטה נקרא אבא, ולכך פוסקין מזונות לישראל כי עד כאן רחמי האב.
5
ו׳והנה כל האומר הקב"ה וותרן כו' (ב"ק נ.) דעכ"פ צריך לשוב בתשובה שלימה, וענין התשובה עפימ"ש העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריה, ועוד אמרו (שבת קה:) איזהו עבודה זרה שבגופו של אדם זה היצה"ר, ונ"ל עפימ"ש כי דור תהפוכות המה כו', דאמרו חכז"ל (עירובין סט:) המחלל שבת בפרהסיא הוא מומר לכל התורה כולה, וצריך להבין טעם הדבר דדוקא בדבר זה הוא מומר כי הלא יש עוד חייבי כריתות ומיתות ב"ד חמורים שלא נעשה ע"י מומר, והענין הוא שכל איש צריך להאמין בהשגחה פרטיית שמזונותיו קצובין מהשי"ת, וכבר ביארתי ע"פ והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ששמירת שבת היא סגולה לפרנסה, והאדם אינו מאמין בזה ומחלל שבת בשביל פרנסה ואפילו באיסור דרבנן נמצא שהוא כופר בהשגחה פרטיית, וזהו כי דור תהפוכות המה ר"ל שעושה דברים הפכיים שרוצה פרנסה ומחלל שבת שהוא דבר מתנגד להפרנסה, וטעם הדבר כי בנים לא אמון בם שיש לו חסרון אמונה בדברי חכז"ל ובהשגחת השי"ת והוא כופר ומומר כו', וכמו כן בכל העבירות בשעה שהוא עובר העבירה הוא כופר שהשי"ת עומד עליו ורואה את מעשיו שאם לא כן בוודאי לא היה יכול לחטוא, וכתיב השמר לך פן תשכח את כו', וזהו שאמר איזהו עבודה זרה שבגופו של אדם זה היצה"ר שכל מי שהולך אחר עצת היצה"ר הוא כופר בעיקר, וע"כ אמרו (ע"ז מה:) העוקר ע"ז צריך לשרש אחריה, דהיינו שרוצה לתקן פגם היצה"ר צריך לראות על השורש.
6
ז׳והוא בעניני התפלות והוידויים שמשימים עיקר מגמתם לפרנסה וצורך גופו וזהו בוודאי שטות גדול כי לא קצרה יד ה' מהושיע וכתיב כה' אלקינו בכל קראינו אליו וכדומה שהקב"ה קרוב אלינו לשמוע תפלתינו תמיד, וכל מי שאינו מאמין בזה הוא כופר בתורה, רק העיקר הוא שהעונות מבדילים וצריך להסיר המסך המבדיל ולעסוק בתשובה, וגם בזה טועין בענין התפלות והתעניתים כמו שביארתי במ"א [לעיל עמ' נג] ע"פ כי לא תחפוץ זבח כו' ועפימ"ש תשובה ומעש"ט כתריס בפני הפורעניות כו' ע"ש.
7
ח׳וזה"ש דרשו ה' בהמצאו באותו אופן שיהיה מצוי לכם ולא תגעו לריק כו', והיינו ע"י שיעזוב רשע דרכו, דרך עצמו שהולך לפי שכלו ודרך הטבע, רק ישוב אל ה' שיתחזק באמונה ויתקן הדברים שפגם בהם ואז וירחמהו, וזה"ש (ע"ז ח.) ישראל בחוץ לארץ עע"ז בטהרה הם, מחמת שהולכין אחר דרך הטבע ואם יגיע להם פורעניות אומרים מקרה הוא ואינם שבים על החטא רק מתפללין להושיע להם מן הצרה, והם בטעות גדול וחסרון אמונה והיינו עע"ז בטהרה.
8
ט׳וזה"ש וקם העם וזנה אחרי אלקי נכר הארץ ר"ל שילכו אחר היצה"ר להתפתות שהכל בדרך הטבע לכן כתב נכר הארץ כו' ועזבני במצות עשה והפר את בריתי במצות לא תעשה, וכנגד זה ועזבתם כו' ואח"כ כי תמצאנו אותו כו' שיגיע להם עונש יאמר הלא על כי כו' מצאוני הרעות האלה ר"ל שישימו מגמת פניהם רק על הרעות ולא לשוב בתשובה על העונות, ועל כן הסתר אסתיר פני כו' שעי"כ יהיה הקצף מתרבה על כל הרעה אשר עשה דהיינו העבירות שנכשל בהם ע"י שפנה אל ע"ז דהיינו היצה"ר שמזניחו מאמונה ומבטחון, וע"כ כתבו לכם השירה הזאת שמבוארין שם כל העבירות הגורמים העונשים הללו, למען ידעו ויבינו לשוב בתשובה שלימה על כל העונות שעשו וממילא יתוקן הכל כי ישיש ה' עלינו לטוב כו' אוכי"ר ובא לציון גואל בב"א.
9