מלמד להועיל חלק ג ל״הMelammed Lehoil Part III 35

א׳שאלה:
גט שניתן ע"י שליח והבעל היה בבית הספר והאשה לא היתה יכולה לילך אצל הבעל ורק הב"ד והעדים והסופר הלכו לשם וניתן עפ"י אופן כמו כשהבעל נחפז ללכת וכמו שנתבאר לקמן, ויען שלא ידעו הב"ד שם אבי האשה כתבו אל למדן אחד בעיר מולדתה והוא כ' להם ששמו היה אברהם קאפל וכן אמרו הב"ד להבעל שג"כ לא ידע שם אבי האשה. ואח"כ סדרו הכל בבית המשפט לעיני השופט א"י עד שצוה הבעל לסופר שיצוה לשליח להולכה וגם צוה לשליח שיהא שליח וכן הכל כמו שמבואר לקמן וביום שלאחריו נכתב הגט כמו שצוה הבעל, ואחר שכבר נכתב תורף הגט באה האשה ואמרה שאמה כתבה לה ששם אביה לא היה אברהם קאפל אלא אברהם, ושאלנו את האשה למה כתב הלמדן הנ"ל ששמו אברהם קאפל, וענתה לנו שהעולם היו קורין אותו כן מפני ששם אבי אביה היה קאפל, אך על מצבת קברו לא כתבו רק אברהם ולא קאפל ומסתמא כן נקרא גם לתורה, ועתה השאלה מה נעשה.
1
ב׳תשובה:
לכאורה חשבתי לכתוב גט אחר עם שם אביה בת אברהם, אולם כיון שהבעל צוה לכתוב גט לאשתו בת אברהם קאפל, ואף שבודאי לא הקפיד שלא לכתוב בת אברהם דהא הוא לא ידע איך שם אביה עד שאנחנו הגדנו לו, ואלו הגדנו לו שאשתו היא בת אברהם בודאי היה מצוה לכתוב ולהוליך גט לאשתו בת אברהם ועוד דצוה לכתוב אפילו מאה גיטין עד שיוכשר בעיני הרב והב"ד, מ"מ הלא בהרשאה היינו צריכין לכתוב שאמר הבעל לשלוחו, (וכן לסופר) להוליך גט לאשתו בת אברהם קאפל, וא"כ הוי סתירה בין הרשאה לגט; ואף שאותו ב"ד הוא בשעת המסירה להאשה ויודע איך נהי' הדבר, מ"מ מצינו דהאחרונים הקפידו שלא יהא סתירה בין הגט להרשאה. גם לא היה באפשרות לילך עוד הפעם אל הבעל ולסדר גט פעם שנית לפני השופט הא"י כי יהי' הדבר זילותא דבי דינא בעיני הנכרים שיסברו שב"ד טעו, וכמעט יהי' ח"ו חלול השם בדבר, וזה הוא ודאי כשעת הדחק, ע' תשובת שבו"י ח"ג סי' ק"ל דהיכא דשלחו כבר הגט למקום אחר ואיכא זילותא דבי דינא הוי כשעת הדחק, וכש"כ בנדון דידן. (ולענין שינוי בהרשאה מ' ספר שדי חמד מערכת גט סי' כ"ג). וכיון דאפשר דיש ג"כ קצת שינוי בשליחות, דהבעל לאחר שאמרו לו שאבי אשתו היה שמו אברהם קאפל נזכר שכן נקרא בפי העולם, ורצה שיכתוב הגט בשם זה, ויש כאן שינוי רצון הבעל, על כן צוינו שיסיים הסופר הגט בשם בת אברהם קאפל, ואח"כ נתיישב בדבר אי רשאין אנו למסור הגט ליד האשה.
2
ג׳וכתבנו להרב של עיר האשה לחקור שם מה טיבו של שם אבי האשה ואיך נקרא שמו אברהם קאפל, וכתב לנו הרב שכל העולם קראו אותו כן לפי שאביו היה שמו קאפל, והבן נקרא בשמו ובשם אביו. ועפ"י זה הסכמנו דשם אברהם קאפל הוי חניכה שהכל קורין לו וידוע דהאחרונים מקילין בשם אבי האשה (ע' חידושי אנשי שם ופ"ת סי' קכ"ט ס"ק כ"א), וא"כ מותר למסור גט זה להאשה להתגרש בו.
3
ד׳אח"כ ראיתי שפעם אחת היה שם אבי האשה יעקב בן יחזקאל ונקרא שמו בפי כל יעקב חזקאלס ובגט נכתב עפ"י הבעל שהיה מומר יעקב יחזקאל והיה שעת הדחק גדול והכשירו הגט ג' גדולי הדור הלא המה הגאון בספר שם אריה סי' מ"ה והגאון שואל ומשיב מהדורא תנינא ח"ד סי' פ"ה ובספר שו"ת אורי וישעי סי' קל"ב. וא"כ כש"כ בנדין דידן דאבי האשה נקרא בפי כל אברהם קאפל ונכתב בגט ג"כ בת אברהם קאפל, וכאן מותר בדיעבד למסור הגט אף שלא בשעת הדחק. ואצ"ל שהחשש שכתב הנוב"י מה"ת סי' ק"ט לא שייך כאן דהבעל כוון על אשה אחרת, דהא הבעל לא ידע כלל שם אבי האשה עד דנודע לו ע"י הב"ד.
4