מדרש שכל טוב, שמות ט״ז:י״דMidrash Sekhel Tov, Shemot 16:14
א׳ותעל שכבת הטל. כזרוח השמש נסתלק הטל שהיה פרוס על המן, למדנו שהטל מלמעלה, וכתיב ובבקר היתה שכבת הטל, אלמא הטל מלמטה, הא כיצד, טל מלמטה וטל מלמעלה, והמן באמצע, בשביל שלא יתלכלך:
1
ב׳והנה על פני המדבר. על הפנוי שבמדבר לא על הפנים שנראה במדבר, דהיינו דרך יש לכל צד ולא בכל המדבר:
2
ג׳דק מחספס. היה המן דק, כענין עד אשר דק לעפר (דברים ט כא), שהיה מוצנע ומכוסה בטל ועכשיו בזרוח השמש נעלה הטל ונשאר המן במדבר דק כעפר:
3
ד׳מחספס. היינו מגולה, ואין לו דמיון במקרא, ואשר אמר אונקלוס מקלף לא סבירא לי, דעיקר המלה לשון חשף, מפני שני דברים, הא' כי נכתב מחספס בסמ"ך, ועוד כי כל מלה שיסודה ג' אותיות לא יאות בשילוה אות אחת זולתי בב' אותיות, כמו ירקרק אדמדם, ואל תשיבני פרחת, כי כפל החיתי"ן הוא, אבל לכפול אות התיכונה לא נמצא במקרא, אבל אונקלוס כך סבר, מתוך שהטל נעלה מעליו נשאר המן מגולה, ועדיין אינו יודע דקיקתו כיצד, וכשהוא אומר כזרע גד לבן, פירש הכתוב שהוא דק כזרע כוסבר:
4
ה׳דק ככפור על הארץ. זה הטל שהיה דקיקתו כעין גליד, ועדיין איני יודע דקיקתו כיצד, כשהוא אומר כפור כאפר יפזר (תהלים קמז טז), למדנו משני כתובים שהיה הטל דק כאפר:
5