מדרש שמואל י״טMidrash Shmuel 19
א׳מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי וגו' (שמואל א' ט"ז א'), אשרי תבחר ותקרב וגו' (תהלים ס"ה ה'), ואהרן נבחר, ואני נסכתי מלכי וגו' (שם ב' ו'), השתיתיו, כמה דאת אמר ויסע את היתד הארג (עם) [ואת] המסכת (שופטים ט"ז י"ד), משחתו, כמה דאת אמר וסוך לא סכתי (דניאל י'), משכתיו מן הייסורין, ר' הונא בשם רבי אחא לשלשה חלקים נתחלקו הייסורין, אחד לדורות, ולאבות, ואחד לדורו של שמד, ואחד למלך המשיח, הדא הוא דכתיב והוא מחולל מפשעינו וגו' (ישעי' נ"ג), אומרים למלך המשיח איכן את מבקש לדוד, אמר אף דא צריכה שאילה על הר ציון הר קדשי (תהלים ב' ו'), כשם שחייבין על מחיצתו [והוא בנוי כך חייבים על מחיצתו] והוא חרב. ותרם כראם קרני בלותי בשמן רענן (תהלים צ"ב י"א), רבי יהודה בן גירון ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי חד אמר שאול נמשח ומגינו לא נמשחה, וחד אמר לא הוא ולא מגינו, אמר דוד אנא כליית משחא דרבותא, ותרם כראם קרני בלותי בשמן רענן.
1
ב׳ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי (שמואל א' ט"ז א'), בית ארתיקופיון שלו, שהוא בא בבית לחם יהודה, רבי שמואל בר נחמן בשם רבי שמעון בן לקיש שהיה בן תורה, שכתוב בו לכו לחמו בלחמי (משלי ט' ה').
2
ג׳כי ראיתי בבניו לי מלך, אמר רבי לוי כל מקום שהוא אומר לי אינו זה אלא בעולם הזה ובעולם הבא, בכהנים מהו אומר וכהנו לי (שמות מ' ט"ו) בלוים מהו אומר, והיו לי הלוים (במדבר ג' י"ב), בישראל מהו אומר, כי לי בני ישראל (ויקרא כ"ה נ"ה), בארץ ישראל מהו אומר, כי לי הארץ (שם כ"ה כ"ג), בתרומה מהו אומר, ויקחו לי תרומה (שמות כ"ה ב'), במעשר מהו אומר, וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו (בראשית כ"ח כ"ב), בבכורות מהו אומר, קדש לי כל בכור (שמות י"ג ב'), בשמן המשחה מהו אומר, שמן משחת קודש יהיה זה לי (שמות ל' ל"א), בירושלים מהו אומר, העיר אשר בחרת לי (מלכים א' י"א ל"ו), בבית המקדש מהו אומר, ועשו לי מקדש (שמות כ"ה ח'), במזבח מהו אומר, מזבח אדמה תעשה לי (שמות כ' כ"א), בקרבנות מהו אומר, תשמרו להקריב לי (במדבר כ"ח ב') בסנהדרין מהו אומר, אספה לי שבעים איש (שם י"א ט"ז), במלכות בית דוד מהו אומר, כי ראיתי בבניו לי מלך (שמואל א' ט"ז א'), הוי כל מקום שהוא אומר לי אינו זז לא בעולם הזה ולא לעולם הבא.
3
ד׳ויעש שמואל את אשר דבר ה' ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלום בואך (שמואל א' ט"ז ד'), רבה שאיל בשלמא דרבה, דילמא רבי יוחנן הוה מסתמיך על רבי יעקב בר אידי, והוה רבי אלעזר חמי ליה ומטמר מן קודמוי, אמר אתון חמוי מה הדין בבלייה עבד לי, תרתי הוא דעביד לי, חדא דלא קם מן קדמוי, וחדא דלא אמר שמעתא מן שמי, אמר ליה (לא) [כך] נהיגין בבבל, זעירא [לא] קאים קומי רבה, דהינון מקיימין הדין קרייה, ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו (איוב כ"ט ח'), אמר ליה ולמה לא אמר שמעתתא מן שמי אתון מעבר קומי צלמא דרידוס, א"ל מהו מעבר קדמוי, אמר ליה [מה את פליג ליה איקר] עבור קדמוי וסמי עיניה, אתון מעבור קמי חד בית מדרש, אמר ליה הכא הוה רבי מאיר יתיב ודריש והיה אמר שמעתא משמיה דרבי ישמעאל, ולא הוה אמר שמעתא משמיה דרבי עקיבא [אמר ליה כל עלמא ידעי דר"מ תלמידו דרבי עקיבא], אמר ליה וכל (עמא) [עלמא] ידעין דרבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן, אמר ליה רבי יעקב בר אידי יודע אתה לפייסו איפשר דהוה רבי יוחנן מקפיד על אילין מיליא, אף דוד בקש עליהם רחמים אגורה באהלך עולמים וגו' (תהלים ס"א ה'), רבי פנחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן אמר דוד אזכה שיהיו דברי נאמרים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, מה הנייה ליה, בר נזירא אמר כל האומר שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות בקבר, מה טעמיה דכתיב דובב שפתי ישנים (שה"ש ז' י'), ככומר זה של ענבים שהוא זב מאליו, רבי חנינא בר פפא ורבי סימון חד אמר כהדין דשתי קונדיטון, וחד אמר כהדין דשתי חמר עתיק, אף על פי שהוא שתי ליה טעמיה בפומיה.
4
ה׳ויהי בבואם וירא את אליאב וגו' ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו וגו' (שמואל א' ט"ז ז'), למה שהיה קפדן. ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים וגו' (שם שם י"א), אמר רבי לוי הפסוק הזה ברוח הקודש נאמר, התמו על שם תם עונך בת ציון (איכה ד' כ"ב), הנערים, ונער קטן נוהג בם (ישעי' י"א ו'), ויאמר עוד (שם) [על שם עוד] ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים (זכרי' ח' ד') שאר, [על שם] שאר יעקב (ישעי' י' כ"א), הקטן, על שם הקטן יהיה לאלף (שם ס' כ"ב), והנה, על שם הנה על ההרים רגלי מבשר (נחום ב' א'), רועה, רעה עמך בשבטיך (מיכה ז' י"ד) בצאן, ואתן צאני (וצאן) [צאן] מרעיתי (יחזקאל ל"ד ל"א), ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו וגו' (שם), אמר רבי שמואל בר נחמן לפי שבעולם הזה לא ישבו שני גדולי עולם ישי ושמואל עד שישב דוד ביניהם, (כך) [אבל] לעתיד לבא אין כל מחיצה ומחיצה של צדיקים שאין דוד עומד על גבה.
5
ו׳וישלח ויביאהו והוא אדמוני וגו' (שמואל א' ט"ז י"ב), כיון שראה שמואל את דוד התחיל מתכת ועולה, אמר אף זה שופך דמים, כמה דאת אמר ויצא הראשון אדמוני (בראשית כ"ה כ"ה), א"ל הקב"ה עם יפה עינים, דוד מדעת סנהדרין הוא הורג, אבל עשו מדעת עצמו [הוא הורג]. ויאמר ה' קום משחהו כי (הוא זה) [זה הוא], (שמואל א' שם), א"ל הקב"ה קום מלפניו, אמר רבי שמואל בר נחמן זה הוא בעולם הזה וזה הוא בעולם הבא, לפיכך הוא מקלס להקדוש ברוך הוא בעשרה מזמורות, [ארחמך ד' חזקי] ה' סלעי ומצודתי וגו' (תהלים י"ח ב'), אמר רבי סימון אף בסופו של ספר הוא מקלס להקדוש ברוך הוא בעשרה מזמורות הללויה הללו אל בקדשו וגו' (תהלים ק"נ א').
6
ז׳רבי שמואל בר נחמן הוה עביד לאילין פסוקיה סימנין דיא"ש איש"ך כשד"ך. דוד אמר אודך כי עניתני (תהלים קי"ח כ"א) ישי אמר אבן מאסו הבונים (שם שם כ"ב), אחוי אמרי מאת ה' היתה זאת (שם שם כ"ג), ושמואל אמר זה היום עשה ד' נגילה וגו' [שם כ"ד], אחיו אמרו אנא ה' הושיעה נא (שם שם כ"ה), ישי אמר אנא ה' הצליחה נא (שם שם), שמואל אמר ברוך הבא בשם ה' (שם שם כ"ו), כולם אמרו ברכנוכם מבית ה' (שם שם), דוד אמר אלי אתה ואודך (שם שם כ"ח), כולם אמרו הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
7
ח׳ויען אחד מהנערים ויאמר וגו' יודע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תואר וה' עמו (שמואל א' ט"ז י"ח), יודע נגן, במקרא, גבור חיל במשנה, ואיש מלחמה בתלמוד, ונבון דבר במעשה הטוב, ואיש תואר שהיה מאיר פנים בהלכה, וה' עמו, והלכה כדבריו.
8