מדרש שמואל ב׳Midrash Shmuel 2

א׳אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו (תהלים פ"א י"א). רבי חגי בשם רבי יצחק אין שואלין עניות במקום עשירות שמתוך כך קפצה חנה לנדרים ותדר נדר ותאמר [וגו']. [כתיב] ה' שמעתי שמעך יראתי וגו' (חבקוק ג' ב'). אמרה חנה לפני הקב"ה רבון העולמים אברהם עשה רצונך ונתת לו בן למאה שנים, אחאב עובד עבודה זרה והוליד שבעים בנים, (ה' שמעתי שמעך יראתי), שרה עשתה רצונך ונתת לה בן לתשעים שנה, איזבל בת כומרין היא מולידה שבעים בנים, כתיב ולאחאב שבעים בנים בשמרון (מלכים ב' י' א'), [כשם שהיו לו שבעים בנים בשמרון], כך היו לו שבעים בנים ביזרעאל, וכל אחד ואחד מהם היו לו [שתי] פלטין, אחת של קיט ופלטין אחת של חורף, הדא הוא דכתיב והכתי בית החורף על בית הקיץ (עמוס ג' ט"ו). רבי יודה ברבי סימון אמר ארבע, [שנאמר] ואבדו בתי השן (שם), ורבנין אמרין שש, [שנאמר] וספו בתים רבים (שם), שמתוך כך קפצה חנה לנדרים, ותדר נדר ותאמר וגו'.

ב׳כתיב וידר יעקב נדר לאמר (בראשית כ"ח כ'). אמר רבי יצחק הבבלי כל מאן דנדר עבד מצוה, מהו לאמר, לאמר לדורות שיהו נודרין בשעת צרתן, לפיכך כל מי שהוא נודר אינו תולה נדרו אלא בו, אמר רבי אבהו כתיב אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב (תהלים קל"ב ב'), לאביר ישראל אינו אומר כאן, אלא לאביר יעקב. ור' חונא בשם רבי אידי כתיב וישמחו העם על התנדבם כי בלבב שלם התנדבו לה' וגו' (דה"א כ"ט ט'), על ידי שהיו עסוקים במצות נדבה ועלתה בידם שמחו, מה כתיב בתריה ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל ויאמר דוד ברוך אתה ה' [אלהי ישראל אבינו] (שם שם י'), אלהי אברהם יצחק אינו כתוב, אלא אלהי ישראל אבינו, אמר ר' יודן אפילו מן אתרה לא חסרה כלום, וידרו ישראל אינו אומר כאן, אלא וידר ישראל (במדבר כ"א ב'), ישראל סבא. ארבעה נודרים נדרו, שנים נדרו והפסידו, שנים נדרו ונשתכרו, יעקב ויפתח נדרו והפסידו, ישראל וחנה נדרו ונשתכרו.

ג׳ותדור נדר ותאמר (שמואל א' א' י"א). [כתיב] אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך (תהלים קכ"ח ג'), תמן תנינן נשים בבתולים כגפנים, יש גפן שיינה שחור ויש גפן שיינה אדום, יש גפן שיינה מרובה, יש גפן שיינה מועט. אמר רבי יודה כל גפן יש בה יין, ושאין בה יין זו טורקטי. מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי ולא נמצאו לה בתולים אלא כעין החרדל, אמר לה כמותך ירבו בישראל, רבי זבדיה חתניה דרבי לוי בשם ר' לוי כאינש דצווח לסמיא דסגי נהוריה. וחבריה אמרין ליה לגנאי, אמרו לה דכל אשה שדמיה מועטין ולדיה מועטין. רבי יוסי אמר לשבח אמרו כל אשה שדמיה מועטין אינה מצויה לטמא את הטהרות.

ד׳ותדור נדר. רב אמר אמרה אם מהעליונים אני לא אמות, ואם מן התחתונים אני אפרה וארבה כתחתונים. רב אמר פעמי רגלים היו, אמרה לפניו רבון כל העולמים מכל אוכלוסין שיש לפניך אין אתה פוקדני כאחד מהן, אמר רבי חגי בשם רבי יצחק כמה בתי שקצים ורמשים יש לפניך, ואין את פוקדני כאחד מהן. אמר רבי זכאי רבה לולוטוס שעבר עני על פתחו לפני שלחנו, אמר ליה זכה עמי, אמר ליה איזיל ואת אתי, אמרה ליה מכל אוכלוסין שיש לפניך, אין את פוקדני כאחד מהן.

ה׳ה' צבאות (שמואל א' א' י"א). ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי אמר לה הקב"ה חנה מתחלת בריאתו של עולם לא קלסני אדם בפסוק זה אלא את, חייך שבנך עומד ופותח בו, הדא הוא דכתיב כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה (לך) עמלק לישראל (שמואל א' ט"ו ב'). אמר רבי יהושע בן לוי אמר לה הקב"ה חנה את רבית בחיילותי, ואני ארבה בחיילותיך, [דכתיב] כל אלה בנים להימן חוזה המלך (בדבר) [בדברי] האלהים להרים קרן ויתן האלהים להימן בנים ארבעה עשר ובנות שלש (דה"א כ"ה ה').

ו׳אם ראה תראה. אם ראה בצערי, תראה בעיבורי, אם ראה בעיבורי תראה בלידתי, אמר רבי אחא אם ראה הרי יפה, ואם לאו תראה, אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא, כתוב בתורה ואם לא נטמאה האשה וגו' (במדבר ה' כ"ח), הרי אני הולכת ומקנאת לאלקנה ויולדת בן. אמר רבי שמואל בר נחמן על שלש מצות הנשים מצוות, על הנדה ועל החלה ועל הדלקת הנר, אין אני אמתך בכולם.

ז׳וזכרתני. בזכרים. ואל תשכח את אמתך. בנקבות. ונתת לאמתך זרע אנשים, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אנשים שלא יהו פניהן דומין לא לקוף ולא לסריס. דבר אחר ונתת לאמתך זרע אנשים, אנשים נבונים, [היך מה דאת אמר הבו לכם אנשים חכמים ונבונים (דברים א' י"ג). אנשים נביאים], היך מה דאת אמר וישארו שני אנשים במחנה (במדבר י"א כ"ו). אנשים גדולים, היך מה דאת אמר והאיש [בימי] שאול זקן בא באנשים (שמואל א' י"ז י"ב). אנשים צדיקים, היך מה דאת אמר ועמך כלם צדיקים (ישעי' ס' כ"א), אמרו לחנה למה את שואלת אנשים חכמים ונבונים וגדולים וצדיקים, אמרה להן שהן לשמו של הקדוש ברוך הוא. אמר רבי לוי לאחד יושב ועושה עטרה למלך, עבר חד וחמתיה, אמר לו מה אתה עושה, אמר לו עטרה למלך אני עושה, א"ל כל מה שאת יכול לקבוע בה אבנים טובות ומרגליות קבע בה, למה, שהיא עתידה להנתן בראשו של מלך, כך אמרו לחנה למה את שואלת אנשים חכמים ונבונים גדולים וצדיקים, אמרה להן שהן לשמו של הקב"ה.

ח׳ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו (שמואל א' א' י"א). תמן תנינן נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי, שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו, נאמר בשמשון מורה (שופטים י"ג ה'), ונאמר בשמואל מורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר, אף מורה האמורה בשמואל נזיר, אמר רבי יוסי והלא אין מורא אלא של בשר ודם, א"ל רבי נהוראי והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך (וישמע) [ושמע] שאול והרגני (שמואל א' ט"ז ב'), כבר היה עליו מורא של בשר ודם. אמר רבי אמי כתיב לא תבא שמה יראת שמיר ושית (ישעי' ז' כ"ה), מה הדין סירא לא מידחל אלא מן פרזלא, אף הדין שערא לא מידחל אלא מן פרזלא.

ט׳והיה כי הרבתה להתפלל (אל) [לפני] ה' וגו'. רבי חייא בשם רבי יוחנן ורבי שמעון בן חלפתא בשם רבי מאיר והיה כי הרבתה, מכאן כל המרבה בתפלה נענה, מחלפה שיטתיה דרבי לוי, תמן אמר רבי אבא בריה דרב פפי ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור (משלי י"ד כ"ג), חנה על ידי שרבתה בתפלה קצרה ימיו של שמואל, שאמרה וישב שם עד עולם, אין עולמן של לוים אלא חמשים שנה, הדא הוא דכתיב ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה וגו' (במדבר ח' כ"ה), והא אינון חמשין ותרתין, אמר רבי יוסי בר רבי אבין שתים שגמלתו.

י׳וחנה היא מדברת על לבה (שמואל א' א' י"ג). כתיב לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם (דברים י"א י"ג), וכי יש עבודה בלב, ואי זו זו תפלה, ודכותה אלהך די אנת פלח ליה בתדירא (דניאל ו' י"ז), וכי יש פולחן בבבל, ואי זו זו תפלה, יכול יהא אדם מתפלל לכל רוח שירצה, פירש בדניאל וכוין פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלם (שם שם י"א), יכול יהא אדם מתפלל [שלשתן] בכל שעה שירצה, פירש בדניאל וזמנין תלתא ביומא (הוה) [הוא] בריך על ברכוהי (שם שם), יכול מכיון שבא לבבל, ת"ל כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא (שם שם), יכול יהא אדם מתפלל שלשתן כאחת, פירש בדוד ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וגו' (תהלים נ"ה י"ח), יכול יהא אדם מגביה קולו בתפלתו, פירש בחנה וחנה היא מדברת על לבה, יכול יהא מהרהר בלב, ת"ל רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע, ויחשבה עלי לשכורה, מכאן שהשכור אסור להתפלל, ומה טעמיה, שנאמר לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין (ישעי' נ"א כ"א), רבי זריקא ורבי יוחנן ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, אמרין המצר אסור להורות, ולא מסתברא אלא מן הדא קרא לכן שמעי נא זאת וגו'. אבא בר רב הונא אמר שתוי אל יתפלל, ואם התפלל תפלתו תחנונים, שכור אל יתפלל, ואם התפלל תפלתו גדופים אי זהו שתוי ואי זהו שכור, שתוי פחות מרביעית, שכור רביעית, תמן אמרין כל שאינו יכול לדבר עם המלך.

י״אותען חנה ותאמר לא אדוני אשה קשת רוח אנכי (שמואל א' א' ט"ו), רוחי מתקשה כנגד צרתי הקשה, רבי חגי בשם רבי יצחק מאותן שהן קשות לקבל את מתנותיהן אני, כגון שרה וחברותיה. יין ושכר לא שתיתי. יין זה חדש ושכר זה ישן, מזה ומזה לא שתיתי. ואשפוך את נפשי לפני ה', אל תתן את אמתך לפני בת בליעל. אל תרפישני קמה. כי מרוב שיחי וכעסי דברתי עד הנה. אמר רבי חנינא בריה דרבי אחא מן סוגי מיליי וזמריי דברתי עד הנה.

י״בויען עלי ויאמר לכי לשלום (שמואל א' א' י"ז). אמר לה הדין שלמא מן דידי ברם שלמך מן ברייך. ואלהי ישראל יתן את שאלתך. שלתך כתיב, אמר לה הבן הזה שאת עתידה להעמיד, הרבה שלל הוא עתיד לשלול בתורה. ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה. מהו לדרכה, פירסה נדה. ופניה לא היו לה עוד. מלמד שהיו פניה דומין לקוף ולסריס ונתרפאו.