מדרש שמואל כ״בMidrash Shmuel 22
א׳וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי אמר וגו' בן מי זה הנער (שמואל א' י"ז נ"ה), וכי לא היה מכירו ואתמול הוא משלח ואומר לישי יעמוד נא [דוד] לפני כי מצא חן בעיני (שם ט"ז כ"ב), והכא הוא שואל עליו, אלא כיון שראה ראש הפלשתי בידו. אמר לאבנר בן נר צא ובדוק מאי זו משפחה הוא, אם מפרץ הוא מלך הוא, ואם מזרח הוא שופט הוא, והיה שם דואג האדומי, אמר אפילו מפרץ הוא פסול, לא בן רות המואביה הוא, אמר לו אבנר [ולא] כבר נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית, אמר לו אם כן מצרי ולא מצרית. אדומי ולא אדומית, אמר לו האנשים הללו למה נתרחקו לא על דבר שלא קדמו אתכם בלחם ובמים. היה להם להוציא הנשים [לקראת נשים], נתעלמה הלכה מאבנר לשעה, אמר לו שאול לאבנר הלכה שנתעלמה ממך, צא ולמד משמואל ובית דינו, כיון שבא אצל שמואל, אמר ליה הדא (מינך) [מנה] לך לא משל דואג, דואג מיניי הוא, ואינו יוצא בשלום מן העולם, להוציאך חלק אי איפשר [דכתיב] כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מ"ה י"ד), הא לאיש לקדם ולא לאשה, ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור (דברים כ"ג ה'), הא לאיש ליתן שכר אבל לא לאשה.
1
ב׳ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם וגו' [וייקר שמו מאד] (שמואל א' י"ח ל'), רבי יהודה ברבי סימון אמר נתייקר שמו מאוד בהלכה (כיצד) כיון ששמעו פלשתים שנשא דוד אשה אמרו כתיב בתורה כי יקח איש אשה חדשה וגו' (דברים כ"ד ח'), הרי שעה שנקפוץ על דוד (ונאבדו) [ונאבדנו] מן העולם, והם אינן יודעין שדוד חכם ודורש (כיצד) במה דברים אמורים במלחמות הרשות, אבל במלחמת מצוה הכל יוצא, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, רבי יהודה אומר לא כי אלא במה דברים אמורים במלחמת מצוה, אבל במלחמת חובה, הכל יוצא אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
2
ג׳וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו וגו' (שמואל א' י"ט י"א), [זש"ה] לכן כה אמר ה' אלהים יען המנכם מן הגוים אשר סביבותיכם וגו' [וכמשפטי הגוים וגו' לא עשיתם] (יחזקאל ה' ז'), רבנין ורבי יהודה ברבי סימון, רבנין אמרין כרעים עשיתם וכטובים לא עשיתם, (אמר) רבי יהודה ברבי סימון [אמר] אפילו כרעים לא עשיתם, איזבל בת כומרים היא משלחת ואומרת לאליהו כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם (מלכים א' י"ט ב'), ופותחת לו פתח [שיברח], והכא וישלח שאול מלאכים וגו', הוי אפילו כרעים לא עשיתם.
3
ד׳ותקח מיכל את התרפים ותשם (על) [אל] המטה (שמואל א' י"ט י"ג), תני בשם רבי איבו ניקורים של בדולקי. ויאמר [שאול] אל מיכל למה ככה רמיתני וגו' (שם שם י"ז), כתיב הששי יתרעם לעגלה (אשת דוד) [אשתו] (דה"א ג' ג') למה נקרא [שמה] עגלה אמר רבי יהודה בר סימון על שפעתה כעגלה ומתה, ורבנין אמרי על שפעת לפניו, ואמרה לו אבא לא היה לך להשיאני לאדם בעולם אלא לליסטים שלך השיאתני שלף חרבו עלי ואמר לי אם אין אתה משלחני הריני ממיתך. ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל הרמתה וגו' (שם שם י"ח), ר' הונא בשם רבי יוסי באותו הלילה שברח דוד מלפני שאול למד משמואל הנביא מה שאין תלמיד וותיק למד למאה שנה.
4
ה׳ויברח דוד מניות ברמה (שמואל א' כ' א'), רבי זכריה ורבי יונתן בר חגי בשם רבי יצחק בר מריון יפה קפדנותן של אבות מענוותנותן של בנים, קפדנותן של אבות מיעקב, ויחר ליעקב וירב בלבן וגו' (בראשית ל"א ל"ו), את סבור שמא מכות ופצעים היו, והלא לא היה שם אלא דברי פיוסין, אמר (רבה) [ר' סימון] בנוהג שבעולם אדם הולך מבית חמיו, אפשר שלא ליטול בידו מאומה, ברם הכא אפי' מחט או צנורא לא עלתה בידו, ענוותנותן של בנים מדוד ויברח דוד מניות ברמה וגו', מזכיר שפיכות דמים בפיוסו.
5