מדרש שמואל כ״זMidrash Shmuel 27
א׳ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי ה' אלהים ומי ביתי כי הביאותני עד הלום (שמואל ב' ז' י"ח), תאני רבי חייא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, אמר רבי שמעון בן לקיש אף למלכי בית דוד אין ישיבה בעזרה, מתיבין ליה ויבא המלך דוד וישב לפני ה' (רבי בן נגרי) [רבי אייבי בר נגרי] אמר ישב עצמו בדברים, תמן תנינן יצתה כת הראשונה וישבה לה בהר הבית, מכלל שישבה לה, (מיכאן) נאמר שבפנים היו עומדים.
1
ב׳ותקטן עוד זאת בעיניך וגו' (שם שם י"ט), אמר רבי סימון לאחד שעשה לו חבירו קטנה, אמר לו עשית קטנה, סופך לעשות גדולה, וזאת תורת האדם (שם), קורסיה דבר נשא. דבר אחר [וזאת] תורת האדם, זה יוסף, [דכתיב] ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה (בראשית ל"ט ו'), דבר אחר וזאת תורת האדם, המעולה שבנביאים, זה משה, את מוצא מה שכתב בזה כתב בזה, זה מלך על ישראל ויהודה, וזה מלך על ישראל ויהודה, זה הקריב וזה הקריב, זה במות וזה במות, זה בא באשרי וזה בא באשרי.
2
ג׳ומי כעמך ישראל וגו' [אשר הלכו אלהים] (שם שם כ"ג), רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא כתוב אחד אומר אשר הלך (דה"א י"ז כ"א), וכתוב אחר אומר אשר הלכו (שם ז' כ"ג), אשר הלך זה הקדוש ברוך הוא, אשר הלכו זה משה ואהרן, ותכונן לך את עמך ישראל וגו', ועתה הואל וברך וגו' (שם שם כ"ד כ"ט), אמר רבי יוחנן אמר לו הקדוש ברוך הוא לדוד דוד אין הבור מתמלא מחולייתה אלא אם כן משכו אמה ממקום קרוב, אף (ידי פושט) [אתה פשוט ידך] באומות העולם ואת מתברך, הה"ד ויהי אחרי כן ויך דוד את (הפלשתים) [פלשתים] וגו' (שמואל ב' ח' א').
3
ד׳ויאסוף דוד את כל העם וילך רבתה וגו' ויקח את עטרת מלכם וגו' ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד, והלא פוחתת (פירוש) [הראש] אבן שואבת היה בה ומחזיקה על ראשו, רב הונא בשם רב יוסף אבן טובה היה בה יפה ככר זהב, ודכותה ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו (בראשית כ"ד כ"ב), אמר רבי יהושע אבן טובה היה בה משקלה בקע, ודכותה ומרדכי יצא מלפני המלך וגו' (אסתר ח' ט"ו), ועטרת זהב גדולה, אמר רבי חייא בר יוסף דמיה היו כפולים.
4
ה׳וכאבשלום לא היה איש יפה וגו' ובגלחו את ראשו וגו' (שמואל ב' י"ד כ"ה כ"ו), אמר רבי יודן נזיר (שנים היה) [עולם היה והיה מגלח לשנים עשר חדש שנאמר והיה מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה ואשלם וגו' רבי נהוראי אומר נזיר ימים היה] והיה מגלח אחת לשלשים יום, הדא הוא דכתיב והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח וגו' (שם שם), רבי יוסי אומר בכל ערב שבת היה מגלח שערו, שכן דרך בני המלכים להיות מגלחין מערב שבת לערב שבת, אמר רבי חנינא כחרובית היה, ואין תימר בכידון (והלא) בדים בדים היה עשוי, וכן הלכה.
5
ו׳וברזילי הגלעדי ירד מרוגלים וגו' (שמואל ב' י"ט ל"ב), אמר רבי יודן חמשה פעמים כתוב ברזלי ברזלי, כנגד חמשה ספרי תורה, ללמדך שכל מי שהוא נזקק לצדיק בשעת פרנסתו, מעלין עליו כאלו קיים חמשה ספרי תורה, אמר רבי אלעזר כמה דיואות משתפכות, כמה קולמוסין משתברין, (עד לא) [כדי] לכתוב בני חת בני חת עשרה פעמים, ללמדך שכל מי שהוא (מכדר) [מברר] מקחו של צדיק, מעלין עליו כאלו קיים עשרת הדברות.
6