מדרש שמואל ל׳Midrash Shmuel 30
א׳הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתיך (תהלים נ"א ט"ז) הצילני מדמו של אוריה וכו' הלכה, מתוך כך (ויחל) [ויסף] אף ה' לחרות בישראל ויסת את דוד לך מנה את ישראל (שמואל ב' כ"ד א') ויאמר למלאך המשחית בעם רב וגו' (שם שם ט"ז), אמר רבי שמואל בר נחמן רמזו המלך שהמות שולט בו, כמה דאת אמר ויאמר יואב אל המלך ויוסף ה' אלהיך (על) [אל] העם כהם וכהם מאה פעמים (שם שם ג') מאה מאתים מאתים ארבע מאות, אמר רבי לוי בתוך שנים עשר [חדש] באו ברכותיו של יואב, אמר רבי אליעזר בן יעקב ברכותיו של משה אין להם קצבה, ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם (דברים א' י"א).
1
ב׳ויחזק דבר המלך (על) [אל] יואב ועל שרי החיל וגו' (שם שם ד'), אמר לו או אני מלך (או את) [ואת] שר הצבא או את מלך ואני שר הצבא ויבאו הגלעדה (שם שם ו'), גדש. ואל ארץ תחתים [חדשי] (שם), בית ירח. ויבאו דנה (יעק) [יען], פנייס, אמר רבי יוחנן וכי דנה (יעק) [יען], בנימין נכנס בעשרה (ומתקדש) [ומתברך] בשלשים אלף, ודן נכנס בצלמוניתו (ומתקדש) [ומתברך] בששים אלף. ויבאו מבצר צור (שם שם ז'), תלליה דצור. ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך ותהי (כל) ישראל (שם שם ט'), אלא כיון שנמנו תשש כחם כנקבה, הכא את אמר ותהי (כל) ישראל שמנה מאות אלף איש (שם), ולהלן את אמר (ויהיו) [ויהי] כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש (דה"א כ"א ה'), אמור מעתה שני פתקין עשה יואב אחד מרובה ואחד מועט, אמר אם מקבל את (הממועט) [המועט] אם אני נותן לו את המרובה.
2