מדרש שמואל ל״אMidrash Shmuel 31
א׳ויבא גד אל דוד [ויגד לו] ויאמר לו התבא לך שבע שנים רעב בארצך ואם שלשה חדשים נסך לפני צריך והוא רודפיך ואם היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה אשיב שולחי דבר (שמואל ב' כ"ד י"ג), נתחשב דוד בפני עצמו ואמר אם בורר אני חרב, עכשיו יהיו כל ישראל אומרים מה איכפת לו לבן ישי, הוא בטוח על גבוריו, אם בורר אני רעב, עכשיו יהיו כל ישראל אומרים מה איכפת לו לבן ישי, הוא בטוח על אוצרותיו, נבור דבר שהכל שוין בו. דבר אחר אם בורר אני חרב אין חרב בלא רעב, אם אני בורר רעב, אין רעב בלא חרב, דבר אחר אם בורר אני חרב, עכשיו יהיו כל ישראל תפושי חרב בדרכים, אם בורר אני רעב, עכשיו יהיו כל ישראל (תפושי) [תפוחי] רעב בדרכים, נבור דבר שהכל שוין בו. ויש אומרים גד רמזו, ועתה דע וראה מה אשיב שולחי דבר דבר.
1
ב׳ויאמר דוד אל גד צר לי מאוד וגו' (שמואל ב' כ"ד י"ד), תני ר' שמעון בן יוחי למה היה דוד דומה באותה שעה, לחולה שנטה למיתה, אמר ליה אן את בעי ניתנינך גבי אביך או גבי אמך, [אומר להן], ווי להון לאודניה דהכדין שמעין, כך ויאמר דוד אל גד צר לי מאד.
2
ג׳ויתן ה' דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד, תאני ר' שמעון בן יוחי שלשים ושש שעות של פורעניות נגזר עליהם באותה שעה, ועמדו פרקליטין גדולים ובטלו אותן, אלו שבעת ימי השבת, ושמנה ימי מילה, וחמשה ספרי תורה וזכות אבות שלשה ונשתיירו שם שלש עשרה שעות, מי בטלן, תרי אמוראין, חד אמר זכות שנים עשר שבטים, וחרנה אמר זכות עשרת הדברות ושני הלוחות, נשתיירה שם שעה אחת, ויתן ה' דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד (שם שם ט"ו), רבי חייא [רבא] [רבה] אמר משחיטת תמיד ועד זריקת דמו, רבי שמואל בר נחמן אמר משתזרק דמו ועד שתנץ החמה, ורבנין אמרי משתנץ החמה עד שיתמלא כל הגלגל, בוא וראה כמה אוכלוסין נפלו מהם, אלו היתה שעה שלימה על אחת כמה וכמה.
3
ד׳וישלח ידו המלאך (אל) ירושלם לשחתה, ויאמר למלאך המשחית בעם רב (שמואל ב' כ"ד ט"ז), אמרו אותו היום מת אבישי בן צרויה, ויאמר למלאך המשחית בעם רב, רב הוא משכונא דגבך. ויבא גד אל דוד [ביום ההוא] ויאמר לו עלה הקם [לה'] מזבח וגו', למה דוד דומה באותה שעה, לאחד שהיה מכה את בנו, ולא היה יודע בשל מה הוא מכהו, באחרונה אמר לו דע על נקמת פלוני הכיתך, כך כל אותן האוכלוסין שנפלו לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו בבנין בית המקדש, והרי דברים קל וחומר, ומה אלו [שלא] ראו בבנין בית המקדש כך, אנו על אחת כמה וכמה, לפיכך התקינו הנביאים הראשונים שיה' ישראל מתפללין שלשה פעמים בכל יום, ואומרים השב שכינתך לציון וסדר עבודתך לירושלם עירך.
4