תנחומא בובר, בשלח כ״אMidrash Tanchuma Buber, Beshalach 21
א׳זבדי בן לוי אמר שני אלפים אמה היה יורד המן בכל יום, והיה עומד עד ארבע שעות, כיון שהיה השמש באה עליו היה נימוק ונעשה נחלים נחלים ושטף ויורד, ולמי היה מתוקן עכשיו, לצדיקים לעולם הבא, מי שהוא מאמין זוכה ואוכל ממנו, ומי שאינו מאמין אל ירא בפלגות וגו' (איוב כ יז), וכיון שהיה יורד בנחלים היו אומות העולם באין לשתות ממנו, והוא נעשה בפיהם גד ולענה, שנאמר והמן כזרע גד הוא וגו' (במדבר יא ז). אבל לישראל נעשה בתוך פיהם דבש, כשם שאומר וטעמו כצפיחית בדבש (שמות טז לא). אמר ר' יהודה הלוי ב"ר שלום חשבון הוא שהיה המן יורד לישראל [בכל יום] מזון שני אלפים שנה, וגבהו ששים אמה, כתיב במבול ביום הזה נבקעו כל מעינות וגו' (בראשית ז יא), וכתיב במן ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח (תהלים עח כג), הדלת ארבע חלונות, וכתיב נוצר חסד (שמות לד ז), וכתיב פוקד עון אבות וגו' (שם), מיכאן שמדה טובה מרובה על מדה פורעניות חמש מאות כפלים שתי חלונות שנפתחו במבול ירדו כל אותן הגשמים שנים עשר חדש, וכאן כתיב ודלתי שמים פתח, מיכאן שהיה המן יורד בכל יום מזון שני אלפים שנה.
1