מנחת קנאות, מכתבים י״זMinchat Kenaot, Correspondence 17
א׳כשמוע החכם הנכבד הסלמי ר' שמואל, מהאזהרות אשר הזהירו הרב על דברי החכם הנקרא בשם לוי, ויקר מקרהו כי מתה בתו, ועמד והצדיק עליו את הדין, ואמר תיתי לי רע כדי ארבי, והוציא החכם הלוי מביתו, והיה שם תלמיד ותיק מתלמידי הרב והריץ כתבו אל הרב לשלוח מכתב אל החכם ר' שמואל לנחמו, ולהללו מאוד על מה שעשה, והגיד לו בתוך כתבו, כי אחד מעיר ושנים ממשפחה הטיחו דברים כנגדו, וספדו אחרי מטת הרב הגדול ר' משה בר נחמן, ובתוך כתבו שם לו מה שכתב בענין צורת האריה, וזה טופס המענה אשר שלח לו הרב יצ"ו:
1
ב׳לו שקול ישקל עמלי ויגיע כפי יומם וליל, איה סופר איה שוקל, פעם יטרדני שואל פעם יביאני זמני להיות בחצים מקלקל, וחולשת הזקנה נוספה לי, על כן אל ירב אנוש ואל יוכח איש, בהתאחר תשובתי, כי הראשונות מעכבות האחרונות, עוד זה מדבר וזה בא, והקיפוני סבה אחר סבה, ועתה כבא ספרך שליח עומד על גבו, כי שכיר הוא ומוביל כתבי זה עומד על אם הדרך, לא אוכל להתאפק עד אשוב אליך שאלותיך, והנני מצפה לשלוח אחרי לך לך, ועל האשמה אשר אשמתני, על אשר לא כתבתי להלל מאוד מה שעשה והפליא לעשות השוע הנעלה החכם ר' שמואל להוציא מדון, הנה הסבות הם שתים, האחת כי לאיש כמוהו לא יהללו בשערים, בעשיית הטוב ובחירת הדרכים הישרים, אך היציאה מעט מן הגדרים מומין ספורים, ואני לא לחנם אהבתיו עודנו בבחורים, רק מאשר יקרו בעיני מאוד דרכיו והנהגותיו וטוב לבבו עם כל ישר הולך, ומה אהלל כי נחש ינחש איש אשר כמוהו ויריח, כי את אשר יאהב ה' יוכיח, ומאשר אהבו ה' מנעו מחטוא לו? עוד סבה אחרת היתה לי, כי לא היה מן הראוי לדבר דבר בעת ההיא, כי ידעתיו כי גדול הכאב מאוד, ולא רציתי להשיב עליהם, אף כי ידעתי שקצתם מבקשים, ואם דברתי דברים בשעת הקלקלה, באמת היה לו לדונני כמשחק ודובר נבלה, וענין הצורה האריות שאמרת, כמה פעמים הטריחוני על זה אנשי המקום, ולא רציתי להשיב עליהם כלל, כי ידעתי קצתם מבקשים תואנה, והחושבים תעתועים עם אמונה, אמנם זהב מעט בכנף מעילם, אחד מן המיוחדים שבהם להשיב לו, לא ראיתי לפטור את עצמי ממנו משום כבודו, וכמסתפק כמה פעמים שבא באלף מקומות, ועל דברי הרב ז"ל בספר המורה ובספר המדע, כתבתי לו קונדריס והנה קונדריסו בידו, ושם הנכבד רבי אבא מרי י"ץ בן השוע הנעלה הגדול ר' משה דלוניל ז"ל, כל הרוצה ישיב ושפתים ישק משיב דברים נכוחים, ואיש נבון וחכם דרך תבונות יודיענו, להעמיד התורה עם מה שבא בתלמוד משם גדולי חכמי התלמוד, וסבור הייתי שהקונדריס ההוא פשט בכל הארץ, כי לא בסתר דברתי, ודקדקתי על דברי הגמרא ובדברי הרב ז"ל, ומי יתן וידעתי חכם בכל הארץ, שיפרש לי ויקיים זה בזה, מובילנא ליה מנא לבי מסותא, זולתי למי שישים לאל דברי הגמרא, ויסבור סברא זרה, ואני נתתי סבה כמחפש בנרות להעמיד אסור התורה והיתר רבה בגמרא, ואם טעיתי יבינו לי, כי חפץ אני לשמוע וללמוד מפי מי שיאמרו, ואם ר' שמואל הסלמי חפץ לראות הקונדרס אשלחנו לו,ך והוא עם יתר החכמים יורוני אם יוכיחוני, ובלבד בטעם לא בגזרה כי לא בְּדִינֵי גזרות חפצתי אני, ואשר סברת אזני מדברי פלוני, הנח לו לקלל, כי בכל גדופיו לא לקלל כי לא על שדה וכרם מחלקותינו ושנאתינו, רק על אמונתינו ותורת אלהינו, על קנאתינו לילדי העברים, שלא ישפיקו בילדי נכרים, ואם הטועה ההוא ישנאני ויחרפני, על חלוק אמונתו, זה באמת תחייב אותו ותורתו, האם אאשים אנשים אשר לא מבריתנו עם ישלחו בעולתה ידיהם, ויברכו אנשי תורתינו כמונו כמוהם, יפערו פיהם ומקוה אני בה' כי הוא רשע ימות בעונו, ויחנק בגרונו, וכל הזונים אחריו ואחרי בנו, הרואה אתה שאתערב עמו, ועַמֵנו לא כעמו, אני עם ישראל אתוכח, ולא אשיב פני אל מדיח ומודח, הנח לו כי יבא יומו ונספה, סחוב והשלח יסחבוהו צעירי הצאן, ויזכר לחרפה, וישמח צדיק כי חזה נקם, וכי ישלחו השרידים, ואף אני מכתב אל השוע הנעלה ר' שמואל, גם אתה ברך שמו, דורש שלומך וטובתך למן היום אשר ידעתיך,
2
ג׳שלמה ן' אדרת
3
ד׳חתימה, החכם הותיק הר"ר שלמה ן' כבוד הישיש הר"ר אברהם ז"ל.
4