מנחת קנאות, מכתבים ל״הMinchat Kenaot, Correspondence 35
א׳זה כתב התשובה על ענין התנצלות ג' הגבורים, והבטחה להשלים הענין המבוקש, וזה טופס הכתב:
1
ב׳את הגלוי ואת החתום כמו לברות חתמו בו ימי עלומיו מי יבאישנו, האם איש בכפו יכסה אור, ומים היורדים מן הבריכה העליונה כיאור מי יאור, ואשר האמת יקרא לפניך אברך, אם יקללו אחרים ה' יברך, ומורה יורה מתהלך על השבכה, יניחו אל ביתו ברכה, ואתה בן איש חי בן אבות, לא מהים נודעת לאלפים ולרבבות, למרחקים בסביבות, ואם עתה יפיחו עליך אנשים האמת יותך בלבבות, כי לא בית מלחמתך דברת עד הנה, ואם יגרע מערכך אם יאמרו כהנה וכהנה, הלא גם בי דברו ולא שמתי לבי לכל הדברים, ומה לי לתרועה ולשברים, אענה אף אני חלקי וישיחו בי יושבי שערים, זקנים עם נערים, ואתה איש אמונים כי יכוך בקוץ, למה בתוכחת תקוץ, וכי תשתה את הכוס כוס ישועות אשא, ושכר גדול תטול כפי המשא, שא עיניך לשמים כי רבים לוחמים לך ממרום, ועוד מעט וכלה זעם וקרנך בכבוד תרום, ועל ג' החברים אשר חרה אפך, על אשר לא משענתם בכפך, דע כי זה לא במעל ולא במרד, וכל העולה אתך אחר שעלה לא ירד, אך בראותם כי שטו הדברים הנכבדים בשאט נפש מעצתם, זחה דעתם לבד ידברו מזה עוד איתם. אמנם רבים אשר אתך בריתך בלבם חתימה נקבעת, ועוד אתם אמונת עתך חסן ישועות חכמה ודעת, דעת לנפשך ינעם, וישימך אלהים מורם מעם, אהובך בלבך, נאמן בריתך, לא אחליפנו ולא אמיר, חקקתיו בלב ואשימנו בראש אמיר, ה' יאמירך, והיית ברכה בקרב הארץ,
2
ג׳הכותב שלמה בר אברהם ן' אדרת.
3
ד׳חתימה, הגבר הוקם על, החכם הותיק הנעלה, הרב ר' אבא מרי בר אבוהן ובר אורין ר' משה דלוניל ז"ל. —
4