מנחת קנאות, הצעה ח׳Minchat Kenaot, Treatise 8
א׳העיקר הזה הראשון אשר הקדמנו, והוא ידיעת מציאת הש"י ואחדותו, הוא מבואר בשתי דברות הראשונות, שנאמרו למשה בסיני, כאמרם ז"ל: אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו, והם הגיעו לכל ישראל כדרך שהגיעו למשה, וכל ישראל השיגו השגה שלימה, והבינו ושמעו את הקול הזה היוצא מפי הגבורה, בהיות המעמד ההוא הנכבד כדרך שהיה משה שומע ומבין את הקול היוצא מבין שני הכרובים, והוא הקול שנאמר עליו: קול ה' בכח, כמ"ש רז"ל בת"כ: מאהל, מלמד שהיה הקול נפסק ולא היה יוצא חוץ לאהל וכו', יכול מפני שהקול נמוך, ת"ל את הקול: קול המתפרש בכתובים, ומה הוא הקול המתפרש בכתובים, קול ה' בכח כו' קול ה' חוצב להבות אש, א"כ למה נאמר מאהל מועד? מלמד שהיה הקול נפסק ולא היה יוצא חוץ לאהל, ובמעמד הר סיני לא היה הקול נפסק עד ששמעו והבינו כל קהל ישראל שתי הדברות הראשונות, ואין לתמוה אם היה זה במעמד הר סיני, שהרי כשעברו ישראל את הים, אמרו רז"ל, ראתה שפחה על הים, מה שלא ראו נביאים ביבשה, ובשאר הדברות נפסק הקול הנכבד ההוא, ולא הגיע לישראל אלא ע"פ משה, ובשמיעת הקול הנברא המיוחד אל השם באמרו: והאלהים יעננו בקול, ועליו מפורש בקבלה, קול ה' בכח, אשר ממנו שמעו והבינו שני הדברות, כמ"ש דוד: אחת דבר אלהים שתים וגו', נתבטלו חושיהם ונבדלו מן המורגש, ולא היה בהם כח להשתמש במפורסמות, והיה שכלם דבוק בעליונים, להשיג המדרגה העליונה שבמושכלות, והיא השגת אנכי ולא יהיה לך, וז"ש במדרש כי בשמיעת הקול הנכבד ההוא יצאה נשמתן של ישראל, ומפני זה אמרו למשה: דבר אתה עמנו ונשמעה וגו', וקבל ה' דבריהם ואמר: הטיבו אשר דברו, ומכאן ואילך היה משה שומע מפי הגבורה. ועל כל דבור ודבור היה משיב להם, וכן נראה לפמ"ש רז"ל במכילתא ובמדרש חזית; אבל הקול ההוא הנכבד אשר ממנו הוכן הדבור בשאר הדברות לא הגיע אלא למשה, כדרך שהיה מגיע לו באהל מועד, כמ"ש ז"ל וישמע את הקול מדבר אליו, קול לו קול אליו, משה שמע וכל ישראל לא שמעו (יומא ד, ב) וז"ש הכתוב: אנכי עומד בין ה' וביניכם, וכל זה שאמרנו שהיה הקול נפסק, לא היה אלא מן הקול הנכבד והנורא, היוצא מפי הקדושה שממנו הדבור, אבל שאר הקולות הנוראים וקול השופר וגם מראה הלפידים לא פסקו, עד שהגיד להם משה שאר דברות אחת אל אחת כדרך שהיה שומע מפי הגבורה, ולשון הדברות מוכיח כן, כי בשתי הדברות הראשונות כתוב אנכי ה' וגו', ולא יהיה לך וגו' על פני, נראה שה' בכבודו ובעצמו הגיד אותם לישראל, ומפני זה נאמר, פנים בפנים דבר ה' עמכם, ובשאר הדברות שינה הלשון ואמר בלשון נסתר, לא תשא את שם ה' ולא אמר את שמי, ואמר: כי ששת ימים עשה ה', ולא אמר: עשיתי, אשר ה' אלהיך נותן לך, ולא: אשר אני נותן לך, נראה שמשה הגיד להם כל דבור כמו ששמע מפי הגבורה.
1