נשמת חיים, המאמר השני כ״אNishmat Chayyim, Second Treatise 21
א׳ענין השלשה כתות של מלאכי השרת שיוצאים לקראת הצדיקים. ואיך בשעת מיתתן אהוביהם וקרוביהם רואים.
1
ב׳כתובות פרק הנושא א"ר אלעזר בשעה שהצדיק נפטר מן העולם ג' כתות של מלאכי השרת יוצאות לקראתו א' אומרת לו יבא שלו' וא' אומרת הולך נכוחו ואחת אומרת לו ינוחו על משכבותם. ובשעה שהרשע נאבד מן העולם ג' כתות של מלאכי חבלה יוצאות לקראתו א' אומרת לו אין שלום אמר ה' לרשעים ואחת אומרת לולמעצבה תשכבון. ואחת אומרת לו רד ושכב את ערלים. ויש להקשות בזה המאמר שכיון שהכל פסוק אחד למאי הוצרכו הג' כתות של מלאכים הללו הלא חד הוה מצי לאומרו. ועוד מה היא כונת הג' דברים האלו. וכבר ראיתי מי שפירש שהצדיק קונה לו במיתתו שלשה מיני הצלחות. והם הצלתו מפגעי העולם הזה וקורותיו. הב' הצלחתו האמיתית בעול' שכלו טוב. והג' הצלתו ממלחמת יצרו הרע כי תמיד הוא בפחד פן ילכד ברשתו. כמו שאמרו ז"ל ואל תתיאש מן הפורענות. ושלכן על הא' הכת הראשון אומרת יבא שלום ר"ל יבא מי שיצא לשלום מימי הרעה של העולם ההוא. ועל הב' הכת השנית אומרת הולך נכוחו ר"ל נגד פני ה' ליהנות מזיו שכינתו. ועל הג' הכת השלישית אומרת ינוחו על משכבותם ממלחמת היצר הרע. והפך זה אומרות הג' כתות של מלאכי חבלה לרשעים. אמנם לעניות דעתי שכאן הג' כתות של מלאכי השרת הם שלשה מבשרים משמיעים שלשה ישועות לנפש ר"ל בגן תחתון ועליון ובעולם הבא אחר תחית המתים. ולכן הם ג' כתות. והאחת אומרת יבא שלום כלומר ירד דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו. הב' אומרת הולך נכחו. להודיע לו איך עוד תעלה ממדרגה למדרגה נכח פני עליון ותחת כסא כבודו בערבות לפניו תעמוד. והג' אומרת ינוחו על משכבותם ר"ל כל כלי הנפש ואיברי הגוף כי בא יבא ולא יאחר זמן אשר עוד יתנערו מעפר ויחיו ושמיתתם יחשב כשינה ומנוחת שלום השקט ובטח. ובהיותם מבשרים לשלשה זמנים מתחלפים לכן הם על מספר ג' לא פחות ולא יותר. גם יתכן לומר שהשלש כתות הם כנגד התורה האלהית תקיף בשלשה חלקים מורים על שלשה עניינים שהם החכמה והרצון והיכולת. ונקראים בפי הרב בעל העקרים מאמר ג' פ"ד דברים חוקים ומשפטים. ולכן לכבוד התורה הקדושה אשר קיים אשר מצותיה מתחלקים לשלשה חלקים והיא גם היא אמריה החליקה בתורה נביאים וכתובים באים השלשה כתות הללו. והיותר נכון אצלי ע"פ הזוהר שהם השלשה אפוטרופוסין דקיימין על האדם שכן כתוב בפרשת בראשית עמוד מ' ז"ל. כמה מלאכין נפקן בכל נשמתא ונשמתא תרין חד מימינא וחד משמאלא אי זכי אינון נטרין ליה דכתיב כי מלאכיו יצוה לך. ואי לא אינון מקטרגין עליה. א"ר פנחס תלתא ואינון קיימין אפוטרופוסין עליה דברנש דכתיב אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף מלאך א' מליץ תרי להגיד לאדם יושרו תלת. והן מקדמים לו ויוצאים לקראתו. והכלל העולה ששלשה כתות מלאכי השרת יוצאים לקראת נפש הצדיק לקבלה בסבר פנים יפות. וכן תמצא בזוהר פרשת משפטים עמוד קע"ג לעם נכרי לא ימשול למכרה מאן עם נכרי עלובתא איהי הנשמה דכד נפקא מעלמא ובר נש אסטי ארחיה בעדה היא בעאת לסלקא לעילא גו משריין קדישין קיימין בהאי אורחא דגן עדן ומשריין נוכראין קיימין בהאי אורחא דגהינם. זכתה נשמתא כמה משיריין קדישין קא מתעתדין לה לאתחברה בהדה ולמיעאל לה לגן עדן. לא זכתה כמה משיירין נוכראין מתעתדין באורחא דגהינם ואינון משיריין דמלאכי חבלה זמינין למעבד בה נוקמין. אתא קרא ואוכח לעם נכרי לא ימשול למכרה אילין מלאכי חבלה גם במדרש רות הנעלם אמר רבי פרחיה כד מטינא עמיה לאמצעו דהאי פרדס חמינא תרין אורחין ומשיריין מסטרא דא ומסטרא דא. אמרתי מאי האי אמרו לי הכא מתפרשן אורחין מאן דאזיל לגן עדן ומאן דאזיל לגהינם. מאן דאזיל לגן עדן אינון אזלין בהדיה ואקדימו ליה שלם. ומאן דאזיל לגהינם אינון נטלין ליה למידן ליה בגהינם. ובפרשת נח תאני רבי חייא רבה בשעה שנשמתו של צדיק יוצאה מן הגוף מיכאל השר הגדול המקריב נפשות הצדיקים לפני בוראו הוא יוצא ומקדים שלום לנשמתו של אותו צדיק שנאמר ומלכי צדק מלך שלם זהו מיכאל ראש שומרי שערי צדק. מלך שלם זו ירושלים של מעלה הוציא לחם ויין שמקדים ויוצא לקראתו ואומר לו שלם עליך. א"ר חייא מכאן למדנו כל המקדים ויוצא לקראתו ואומר לו שלום מעלה עליו הכתוב כאילו אכילה ושתיה הוא נותן לו. וכן אמר ר' חייא רבה מיכאל ומלאכי השרת השומרים שערי צדק יוצאין לקראתו ומקדימין לו שלום. והוא כהן לאל עליון דתאני רב יוסף כשם שכהן גדול למטה כך מיכאל השר הגדול הוא כהן למעלה. והוא מקדים ומברך לנשמה ואחר כך להקב"ה. ע"כ ואל יחשוב הקורא שהמאמרים האלו סותרי' זה את זה. כי כמו שבמלכותא דארעא כאשר יבא איזה שליח או שר מארצות אחרות לקבל פני המלך יוצאים לקראתו משרי ונכבדי הארץ ואח"כ א' מרואי פני המלך נכנס עמו ומלוהו עד חצר בית המלך הפנימית מקום מושב המלך. כך במלכותא דרקיעא הגם שראשונה תכף ומיד לאחר המות יוצאים לקראתו בג' כתות המשריין של המלאכים הנזכרים. להקבלת פני השכינה בא יבא ברינה מיכאל השר הגדול ומקריב נשמותיהן של צדיקים. וכדאיתא במסכת חגיגה פרק אין דורשין. ובזה האופן אין שום סתירה בין המאמרים האלו. וממה שצריך עוד שתדע בדבר הזה שלא לבד יוצאים המלאכים לקראת נשמתו של צדיק אלא גם צדיקים כמותם יוצאים לקראתם ורואים אותם ושמחי' בלבם. כמו שהובא בכתובות פרק הנושא אמר רבי חייא בר גמדא א"ר יוסי בן שאו בשעה שהצדיק נפטר מן העולם אומרים מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם צדיק בא אומר יבאו צדיקים ויצאו לקראתו יבא שלום ינוחו על משכבותם וכן אמר ר' יוחנן בן זכאי פנו כסא לחזקיה מלך יהודה שבא. גם בספר הזוהר פרשת ויחי עמוד תס"ה כתיב בשעתא דבר נש מית חמי גביה קריבוי וחברוימהאי עלמא ואשתמודע בהו וכלהו גליפין בדיוקניהון כמה דהוו בהאי עלמא. אי זכאה ההוא בר נש כלהו חדאן קמי ומקדמי ליה שלם. ואי זכאה לא הוי לא אשתמודעא לגביה אלא מאינון חייביא דירדי לון בכל יומא בגהינם וכו'. והכלל העולה שלא לבד המלאכים משרתי עליון יוצאים לקראת הישרים בלבות' אלא גם נפשות הצדיקים שכבר מתו והקרובים הנאהבים והנעימים בחייהם במותם לא נפרדו ומנשרי' קלו לקבל קרוביה' עמם במחיצתם ולהתענג בחברתם והמטים יוליכם ה' את פועלי און לגהינם כמו שכתבנו. וכן בהגהות ציוני פרשת וירא אליו כתוב לאמר. וכבר ראינו ושמענו דוגמא לדבר שהחולים העומדים סמוך למיתתם שרואין ומכירין המתים הבאים לקראתם ואין אחרים רואים. והענין כי בהתבטל כח גופנית אין ראייתם ושמיעתם באמצעות הכלים כגון העין והאוזן אלא בעין הנפש בלבד וכו' ואי איפשר להכחיש מה שהנסיון הוכיח:
2