נשמת חיים, המאמר השלישי ב׳Nishmat Chayyim, Third Treatise 2
א׳מהחלוף הנמצא בין בני האדם פנים מפנים שונים מראה אמיתת הפינה הזאת ממעלת הנפש:
1
ב׳אחד מן הדברים היותר מופלאים בטבע הוא החלוף הנמצא בפרטי המין האנושי וכמו שכתב הרמב"ם בפרק מ' מהחלק השני מהמורה לא תמצא שני אנשים מסכימים במין ממיני המדות כמו שלא תראה צורותיה' הנראות שוות. וכן אז"ל בסנהדרין פרק א' דיני ממונות למה נברא האדם יחידי וכו' ולהגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שאדם טובע כמה מטבעות בחותם א' וכלן דומין זה לזה אבל הקב"ה טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין א' מהן דומה לחברו שנאמר תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש ר"ל שאדם הראשון נברא יחידי בזולת נקבה כדי להראות גדולתו של הקב"ה שטובע כמה מטבעות בחותמו שהוא לבדו התחלת כל הנבראים ועם כל זה הצורות משתנין ואין אחד דומה לחברו וזהו שאמר הפסוק תתהפך כחומר חותם ר"ל כחותם העשוי מחומר הרך שהיוצר יכול לשנותו כמו שירצה כן משתנה חותם אדם הראשון כפי רצונו יתעלה כי הוא הבורא הוא היוצר וזהו שסיים ויתיצבו כמו לבוש ר"ל כמו שהלבוש משנה את הבריות מטוב לרע ומרע לטוב כך החותם עצמו של אדה"ר משתנה כמו לבוש בשוני הצורות. וכך היה רבי מאיר אומר בשלשה דברים אדם משתנה מחברו בקול במראה ובדעת בקול ובמראה משום ערוה (פי' שלא יתחלף לאשה בבעלה ביום מפני המראה ובלילה מפני הקול) ובדעת מפני הגזלנים והחמסנים פי' שאין חפצו של זה כחפצו של זה כי זה יחפוץ בחפץ פלוני וזה באחר זה רודף אחר תאוה זו וזה אחר תאוה אחרת. האשה היפה לזה היא כעורה לאחר. מפני שאם כל האדם יטה לבבו לאשה אחת או לדבר אחד יבקשו הכל לגזול אותו הדבר בזרוע ויאמר בלבו ארדוף אשיג. ולכן היתה מחכמתו של השי"ת לשנות דעותיהם ורצונם. ועתה אם אמת נכון הדבר והנסיון יוכיח שאין אדם דומה נחברו בפרצוף הפנים והכרת פניו ענתה בכל אחד ואחד מהם ראוי לחקור מה היא הסבה הטבעית לזה ואומר:
2
ג׳הלא הרמב"ם בפרק הנזכר הרב בעל הכוזרי במאמר ראשון סימן ו' והרב בעל העקרים מ"א פרק כ"ה בחמשה דרכים יצאו אלינו להתיר את הספק הזה. הם אמרו שחמשה דברים עושים רושם בשנוי הצורות ואלו הם. רוב ההרכבה מזגי האבות התחלפות המקומות שנוי המזונות וכחות הגלגלים והמזלות. פירוש:
3
ד׳רוב ההרכבה. מפני שהאדם הוא המרכב האחרון שיש בו ד' ליחות והם כנגד הד' יסודות. ונמצא בו כח הצמיחה שהוא משותף בזה עם הצמחים והנפש המרגשת אשר הוא משותף בה עם שאר בעלי חיים והכח השכלי אשר בו נבדל משאר בעלי חיים ובהיות שהאדם כולל כל יתר הצורות ועליו היו כלנה לכן אמרו שבעבור זה יתחייב שיהיה ההבדל רב בין אישיו ואין להפלא אם יפול החלוף בין הצורות הנכללות בו:
4
ה׳מזגי האבות. אמרו שמזגי האנשים מתחלפים קצתם מקצתם הוא מצד התחלפות מזגי האבות עד שאי אפשר שיסכימו שני אנשים על מזג ותכונה אחת כמו שכתב אבן סינא באופן הראשון מן הספר הראשון מן הקנון. ובהיות שהתכונות הנפשיות נמשכות אחר המזג כידוע מכאן יצאו כל צבאות המדות למשפחותיהם. זה אכזרי בתכלית עד שיגיע אכזריותו להרוג הבן יקיר לו. וזה כל כך רך הלבב עד שיחמול בהריגת כנה או פרעוש. וכן ברוב המקרים זה הוא כילי בתכלית וזה כל נדיב לב ומפזר ממונו. זה זולל וסובא וזה אוכל לשובע נפשו. זה נואף אשה חסר לב וזה לא ידע את אשתו. זה עני ושפל רוח וזה גבה עינים ורחב לבב. זה לא מצא לגוף טוב מהשתיקה וזה כל רוחו יוציא כסיל. זה כל ימי עני רעים וזה שמח לאד. וכן בשאר המדות. ויצא החלוף ממזגי האבות אשר הם מקור המדות כמו שקדם. ואשר מתרכבות ומתקרבות אל הולד הנוצר עודנו עצור בבטן אמו:
5
ו׳התחלפות המקומות יען לא כל המקומות שוות כי יש מהם שאוירו רע ובלתי בריא ויש אויר ברי' מאד והאקלימים שונים ולא כל אדם זוכה לשבת בארץ טובה ורחבה. ולכן המקום עושה רושם. וכפי טבעי הארצות מתחלפות בשנויי האוירי' כך ישתנו מזגיהם מראיהם ומדותיהם כמו שראינו שהאשכנזים הם יותר לבנים מאנשי פורטוגאל אשר הם כמעט נוטים לשחור. וכן תדין בשאר המדינות אשר באלו האנשים קטנים ומראיהם רע ובאלו האנשים גדולי הקומה ונראה מראיהם טוב:
6
ז׳שנוי המזונות. באשר נמצא ארץ שפירותיה גסים וקשים בטבעם המים רעים והארץ משכלת. ונמצא ארץ אחרת שפירותיה ערבים מתוקים ובריאים והמים זכים וברים. אשר על כן הנזוני' מאלו המזונות יהיה מזגם הפכי ממזגי אנשי ארץ אחרת. ובעבור זה ימצאו בעיר אחת או במחוז אחד אנשים יותר חריפים ופקחים מזולתה. ובהיות שהולד בהיותו במעי אמו אוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה לכן מקבל המזג ממנה ויתחלפו במזגם ובצורותם. וכמו שלא ימצאו שני אנשים על מזג אחד כך לא ימצאו על פרצוף אחד:
7
ח׳כחות הגלגלים והמזלות. ידוע הוא מה שאמר ארסטו כי האדם יולידהו האדם והשמש. כיון בזה שבו ישתתפו הככבים והשפעתם וזכר השמש להיותו המושל הגדול אשר מאורו יראו אור ואם יסתיר פניו מהם ימששו חושך ולא אור ובהיות שהגלגלים באמצעות כוכביהם על ידי השלכת נצוציהם פועלים למטה יתחייב שכפי חלוף השלכת הנצוצות ההמה יתחלפו פעולותיהם. ובאשר ידענו שהתחלפות השלכת הנצוצות יהיה כפי מה שיתחלף מצב ערכי הכוכבים דרך סבובם אלו עם אלו והערכים ההווים מהם חדלו לספור כמו שכתב הראב"ע בתחלת ביאורו לס' הקהלת באומרו כי לא נמצא מתכונת מלאכת השמים נמשלת למתכונת אחרת רגע אחד גזרו ששנוי הפרצופים והמזגים וחלופי חלופיהן באישים הם כחות הגלגלי' והשפעתם:
8
ט׳זאת כל הכתוב בספרי החכמים האלה הנזכרים ז"ל. ואף שהאמת אתם ששנוי מקום המזונות הככבים האבות וההרכבה עושים רושם להחליף עשרת מונים המדות והצורות מכאן אינה ראיה לשלא ימצאו שני בני אדם שוים ואין אחד דומה לחברו כי למה לא יהיו הנולדים בארץ אחת ונזונים עצמם כלם כאחד מפירות הארץ הטובה היא אם רעה במזג אחד או בפרצוף אחד. ולמה לא יסכימו לפחות שנים או שלשה בפרצוף כמו שמסכימים בקומה ובשאר חלקי הגוף. ואם רוב ההרכבה באדם הוא הסיבה למה לא נמצא בב"ח בתכלית זה החלוף עם היות שמלבד נשמתם המרגשת יש להם הנפש הצומחת כצומח והד' יסודות כדומם. ואם השמים יתנו טלם וכחם וגבורתם ימלאו הארץ למה לא יהיו הנולדים ביום א' וברגע אחד במזג אחד ובפרצוף אחד אם כלם כאחד קבלו ההשפעה עצמה מהככבים כאחד. והנסיון הוכיח ההפך כי זה לעמל יולד וזה בכל דרכיו משכיל. זה יפה תואר ויפת מראה וזה כמה מכוער. זה חכם וזה טפש זה גבור וזה חלש ופרצופיהם שונים. ולמה לא יהיו האחים שוים אם אב א' לכלם אם אם אחת בראם. ומי יכול עוד לאמת ולקיים שלא ימצאו שני אנשים שוים במזג אחד ותכונה אחת כדבר אבן סינא האם הוא ממכון שבתו השגיח על כל יושבי הארץ. האם חכמתו הנפלאה ראה את כל בני האדם הנתגלה אליו פנימיות הגוף וראה תוכו כברו. ואם לא מצא תעלה וארוכה למכותי פנימיות הגוף והבשר הנעלם מן העין מי הגיד לו שלא ימצאו שני אנשים שוים במזג א':על כן אמרתי עד פה יגעתי ומנוחה לא מצאתי ואשתומם כשעה חדא. ואחר הדרישה והחקירה גמרתי בלבי שסיבת שנוי הפרצופים הוא שנוי הנשמות. כך עלה בדעתי. ידוע הוא שאין שני מלאכים משתתפים באצילות אחד ואעפ"י שהם שכלים נבדלים ואינם בעלי חומר יהיה החלוף ביניהם לא כמו שחשבו רבים בשיהיה הא' עלה והאחר עלול אלא מצד השגתם כי כל מי שישיג מתוארי השלמות אשר בו יתעלה אחד או שנים יתחלף למי שישיג יותר מזה מבלי שיחייב זה שום רבוי בעצמות כל אחד מהם וכפי התחלף מושכליהם כן יתחלף כחם ופעולחם בעולם. וכתב הרב בעל העקרים מאמר ב' פרק י"ב ז"ל ובעבור זה אמרו רז"ל אין מלאך א' עושה שתי שליחות שירא' שיש לכל מלאך שליחות וכח מיוחד כפי השגתו. וכן אמרו שר של אש ושר של מים. ואחר שהיו תוארי השלמות אשר בו יתברך רבי' או בלתי בעלי תכלית חוייב שימצא רבוי גדול מהשכלים הנבדלים כפי התחלף השגתם ממנו ית' וכפי התחלף הכת הניתן להם ממנו ית' לפעול בו עכ"ד. והכלל היוצא מזה שהמלאכים הם על מדרגות שונות ואין א' דומה לחברו וכל א' הוא מין לעצמו והחלוף ביניהם הוא מצד השגתם. ואחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת דע קורא נבון שגזרה היא מלפני שהענין עצמו הוא בנשמות באשר הן על מדרגות מתחלפות כמו המלאכים ולא ראי זו כראי זו כאשר הראיתיך במאמר השני פרק שביעי ומשם יפרדו הגופים כלים מכלים שונים. והפרצופים אינם שוים כי הנשמות הן הנה הבונים מעונות למו וכאיש ביתו. ועל כן אין להפליא אם לא יהיה האחד דומה לחברו. וכתב ארסטו ראזיש וגאלינוס שהטבע רשם בפנים וחלקי הגוף המדות החשובות וכן להפך. ותדע שכך הוא האמת שכן צותה לנו התורה האלהית שכל איש אשר בו מום מזרע אהרן לא יגש להקריב את אשי ה'. וזה מפני שהוא סימן נשמה ממדרגה שפלה. וכן הנסיון מורה שכל הנולדים במום עור פסח או גבן הם ממדות פחותות בעלי עין הרע אכזרים ומרי נפש. והיפה מראה בטבעו הוא בעל מדות טובות רך רחמן אוהב ונדיב הגם שכל אחד ואחד יכול לנצח יצרו ומולדתו אם לעקל או לעקלקלות ובעבור שפרצוף הפנים הוא החלק היותר נכבד מהאדם באשר שם הנשמה אורה זורחת בחושים הנכבדים משרתים להשגות העליונות בו עשה הנשמה יותר רושם מכל חלקי הגוף ובעבור זה אמר הכתוב חכמת אדם תאיר פניו. ולהיות הפנים עיקר הגוף אמרו רז"ל גופו אדם ופניו בהמה אפי' עוסק בתורה אומרים לו בא ונשחוט אותך. גופו בהמה ופניו אדם אפילו חורש בשדה אומרים לו חלוץ יבם:
9
י׳גם בגלל הדבר הזה תמצא שבכל האומות החרפה היותר גדולה שיוכל לעשות האדם את חברו הוא לסטרו בפניו וכמו שנאמר יתן למכהו לחי ישבע בחרפה. כלומר כי כל כך היא גדולה ההלבנה שמקבל האדם כשיכוהו בלחי כי מיד שיתנה למכהו כדי שיכהו עליה ישבע בחרפה ולא ישחית והרבה להשיב אפו בעד הקלון שקבל. וכן בישעיה סי' ן' גוי נתתי למכים ולחיי למורטים. ובמיכה סי' ד' בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל. וזה מפני שהנשמה עושה בפנים רושם. ובהיות שענין חלוף הצורות הנמצא בין בני האדם הוא מהדברים היותר מופלאים נראה שדוד המלך עליו השלום בבחינת הפלא העצום הזה אמר במזמור קל"ט אודך ה' על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד וכו' גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ולא אחד בהם. והפירושים רבים. אבל נראה לי שבאלו הפסוקים היה דוד מפליא הפלא ופלא בראותו שכל מין האדם נחתם בחותם אחד וימים יוצרו ר"ל במספר ימים רע"א כמנין הריון ט' ירחים ועם כל זה ולא א' בהם מי שידמה וישוה לחברו אבל אמר שאלו הם מהמעשים הנפלאים מהשם ואינו יודע הסוד אלא הנפש כמו שאמר ונפשי יודעת מאד כי הנפש יודעת שהיא הסבה להבדיל הפרצופים הללו בהיותה רוחנית וממדרגת המלאכים וכל א' ואחד מין בפני עצמה. וכן הגוף כל אחד וא' בצורה נבדלת ואין א' מהם דומה לחבירו:
10
