אור ה', המאמר הראשון, הכלל הראשון י״אOhr Hashem, First Treatise, First Principle 11
א׳בבאור ההקדמה הי״א האמרת בקצת הדברים שעמידתם בגשם יחלקו בהחלק הגשם ויהיו נחלקים במקרה כמראים ושאר הכחות המתפשטות בכל הגשם וכן קצת המעמידות לגשם לא יחלקו בשום פנים כנפש וכשכל. הנה חלוקת הדברים אשר עמידתם בגשם והמעמידות לגשם מבוארת בעצמה למה שהמקרים אשר עמידתם בגשם מהם יחלקו במקרה בחלוקת הגשם במראה ובשיעור. ומהם שלא יחלקו בנקודה והקו והקו מצד הרחבי. והשטח מצד העמק. וכן המעמידות לגשם מהם שיחלקו בחלוקת הגשמים כהיולי אשר הוא דבר המקבל החלוקה למה שצורת הגשמיות שהיא דבקות הרחקים לא יקבל החלוקה שאין מדרך ההפך שיקבל ההפך. ומה שצריך לבאר אמרו כנפש ושכל כי הוא יראה שהם כח בגוף. ולמה שאין מתפשטות בכל הגוף לא יחלקו בחלוקת הגשם. ועוד יתבאר זה לענינו בג״ה כי ארסטו יראה בחלוף זה שהשכל הנקנה נקשר בגוף הקשר מציאות לא הקשר עירוב ולזה לא יתנועע במקרה כשיתנועע הגוף. ולזה יראה שהשכל הנבדל הוא מגיע לגלגל ולא יתנועע מקרה. ולהיותו מניע הוא ונפשו ולזה יקרא הגלגל מתנועע מפאת נפשו. והרב יראה ששכל הגלגל הוא כח בגוף ויתנועע במקרה בתנועת הגלגל. ולזה יחד מופת על שאין השכל ההוא מניעו. כי למה שיתנועע במקרה יצטרך (לזה) [לנוח] בהכרח כמו שביאר בהקדמה (הא׳) [השמינית] ויהיה פעולו בלתי תכלית אחר שיתחלק בהחלקו ולזה אמר כי מניעו הוא השכל הנבדל כמו שיראה במה שכתב בפרק האחד [הראשון] מהחלק הב' בספרו המורה:
1