אור ה', המאמר הראשון, הכלל הראשון ו׳Ohr Hashem, First Treatise, First Principle 6
א׳אולם אשר בעצמו׳ כהעתק גשם ממקו' למקו׳ ואולי אשר במקר׳ כמו שיאמר בשחרו' שהו׳ בגש' שהנעת ממקו׳ אל מקום ואולם אשר בהכרח כתנועת האבן אל המעל במכריח יכריח על זה ואולם אשר בחלק כתנועת המסמר אשר בספינה כי כשנתנועעה הספינה נאמר שכבר התנועע המסמר ג"כ וכן כל מחוב' יתנועע בכללו יאמר שחלקו כבר התנועע הנה המכוון בהקדמה הזאת שהתנועה לה בחינות וזה אם עצמותית טבעית היתה או הכרחית ויכנס בזה הרצונית בהעתק הגשם ממקום אל מקום או מקרית שניחס התנועה לדבר שאין מדרכו שיתנועע מעצמו אלא שיתנועע במקרה כמו שיתנועע השחרות אשר בגשם בתנועת הגשם ואם הכרחית עצמותית היתה או מקרית כתנועת האבן למעלה ואם אשר בחלק הכרחית היתה או טבעי' וההפרש אשר בין המקרית ואשר בחלק שהמקרי' היא כשניחם התנוע׳ אשר במקרה לדבר שאין דרכו שיתנועע ואשר בחלק הוא שניחם התנועה אשר בחלק לדבר שמדרבו שיתנועע אבל מה שצריך להתעורר עליו אמרו משל התנועה אשר בעצמות בהעתק הגשם ממקום למקום ולפי שבתנוע׳ הגלגל לא יעתק גשם הגלגל ממקום למקום למה שלא ימיר המקום בכללו ואמנם יעתקו חלקיו הנה לא תהיה התנועה עצמית לכללו כי אם לחלקיו. וזה חילוף מה שיראה כי התנועה לגלגל היא רצונית תשוקיית לפי דעת ארסטו ואם טבעית למה שיראה לנו. וזה שלמה שאנחנו נראה שהתנוע' טבעית בגשמים בכלל והיו הגשמים הפשוטים אשר תחת הגלגל היסודיים בעלי כובד וקלות מתנועעים תנועה ישרה הנה גשם הגלגל בכללו שאינו מתואר בכובד וקלות התנועה הסבובית ולזה היתה התנועה הסבובית לגלגל עצמותיית ואם היה שלא יעתק הגלגל ממקום אל מקום בכללו בחלוף מה שיראה מדברי הרב. וכן אמרו במשל אשר במקרה בשחרות אשר בגשם אשר הוא בגודל מה והוא נעתק מגודל אל גודל כבד יאמר התנועה אשר במקרה גם בנקודה אשר בתכלית הגשם ואם איננה בגודל כי אם בתכלית. ואולם אמרו במשל אשר היה בהכרח כתנועת האבן אל המעלה נמשך לדעת (השני) [היוני] המפורסם אשר ליסודות תנועות טבעיות הפכיות כתנועת האבן אל מטה ותנועת האש למעלה ושפטו מפני זה שהיסודות הד׳ לאחד מהם והוא הארץ כובד מוחלט ולאש קלות מוחלט ולאויר ולמים כובד וקלות צרופי. והדעת הזה לפי מה שיראה לא התבאר ולא יתבאר. וזה שיש לאומר שיאמר שלכל אחד מהיסודות כובד מה אלא שהם מתחלפים בפחות ויתר. ואמנם היתה תנועת האש למעל' לכובד האויר אשר ידחה אותו למעלה כאשר יקרה לאבן אשר תוך הכור אשר בו זהב או עופרת מותך או כסף שיתנועע אל מעלה למה שכובד המתכות ידחהו. ובדמות זה יקרה אל האויר ואל המים. וכבר יראה זה למה שכאשר חפרנו בארץ ירד בחפירה האויר ונתמלאת ממנו ואם היה שאפשר לטוען שיטעון שזה ממנו להמנע הרקות תוך הגלגל אבל איננו נמנע שיהיה זה לכובד היסוד ואולם איך שתהיה תנועת האבן למעלה הנה על כל פנים מפאת מכריח כמו שבא במשל. ודאי בזה ההערה בזה הפרק:
1