אור זרוע, חלק א ק״לOhr Zarua, Volume I 130
א׳ת"ר גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור לקרות ק"ש כנגדן אע"פ שאין בהם כלום ומי רגלים עצמן עד שיטיל לתוכן מים וכמה יטיל לתוכן מים כל שהוא ור' זכאי אומר רביעית בין לפני המטה בין לאחר המטה רשב"ג אומר לאחר המטה קורא ואינו קורא לפני המטה ר' שמעון בן אלעזר אומר אפי' בית מאה אמה לא יקרא ק"ש עד שיוציאם או עד שיניחם תחת המטה. איבעיא להו היכי קאמר אחר המטה קורא מיד לפני המטה מרחיק ד"א וקורא א"ד לאחר המטה מרחיק ד"א וקור' [לפני המיטה אינו קור' כלל ת"ש דתני' ר"ש בן אלעזר אומר אחר המטה קורא מיד לפני המטה מרחיק ד' אמות] רשב"ג אומר אפי' בית מאה אמה לא יקרא עד שיוציאם או עד שיניחם תחת המטה בעיין איפשיט' לן מתני' קשי' אהדדי איפוך בתרייתא ומאי חזית דאפכת בתריית' איפוך קמייתא מאן שמעת ליה דאמר כל הבית כולו כארבע אמות דמיא ר' שמעון בן אלעזר היא פרש"י לא ידעתי היכן הי' ופי' ר"ח דאיתא פ' עושין פסין דתניא כלל אמר ר' שמעון בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר מוקצה וחצר אפי' בת חמשת ובת עשרה כורין מותר והשיב עליו מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק דלא שייכא ההיא להכא דטעמא דשמעתא משום דבעינא והי' מחנך קדוש. אמר רב הלכה כרשב"א וכן אמר באלי אמר ר' יעקב ברה דבת שמואל הלכה כרשב"א ורבא אמר אין הלכה כרשב"א. ופי' ר"ח דקיי"ל כרבא דהוא בתראה וכן פי' מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק דקיי"ל כרבא דאפי' בבית סגי הרחקה בארבע אמות וה"מ לאחריו אבל לפניו כמלוא עיניו דלאחר המטה דקתני היינו לאחריו שאינו רואה ואם הן תחת המטה שאינה גבוה שלשה טפחים הרי הן כטמונין ושרי לקרות ק"ש דאמר רבא הלכתא פחות משלשה כלבוד דמי עשרה ד"ה רשות אחריתי הוא משלשה עד עשרה היינו דבעי מיני' רב יוסף מרב הונא ולא פשיט ליה. ופי' ר"ח למטה משלשה טפחים ד"ה קורא דהא מכוסין הן דכל פחות משלשה כלבוד דמי למעלה מעשרה ד"ה אסור לקרות כנגדו דמטה זו רשות אחריתי ובפני עצמה ונמצא דהוא והם במחנה אחת והתורה אמרה והי' מחנך קדוש וליכא משלשה ועד עשרה איבעי' ולא איפשיט ובכי האי גוונא לחומרא עבדי' ואסור ע"כ פר"ח. ופי' מורי רבינו יהודה זצ"ל דמסתבר דגרף של רעי ועביט של מי רגלים לא מהני בהו הטלת רביעי' מים. גרף ועביט פרש"י שניהם של חרס וכן פי' מורי רבי' יהודה ב"ר יצחק דבכל התלמוד מיירי בשל חרס ומספקא לי' אם ה"ה בעביט של עץ ושל זכוכית. מתני' כמה ירחיק מהן ומן הצואה נראה בעיני דהא דקתני כמה ירחיק מהן אמי רגלים קאי דמאיסי היכא שלא נתן בהם רביעית מים אבל ממים סרוחים ומי משרה א"צ להרחיק מהם שהרי אוקימנא מתני' דחסורי מחסרא והכי קתני לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ומי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ואח"כ קורא ועלה קאי במה ירחיק מהן ומן הצואה. מיהו בפר"ח משמע דממים סרוחים וממי המשרה נמי צריך להרחיק ארבע אמות דפר"ח בגמ' ואסיקנא הא דתנן שצריך להרחיק ממי המשרה וממים הרעים ארבע אמות ה"מ לאחוריו אבל לפניו מלא עיניו וכן בצואה (וכן) בק"ש וכן בתפלה ע"כ פי' ר"ח. ואינו נראה בעיני כלל מיהו בירוש' משמע כפי' ר"ח ולקמן גבי צואת כלבים אפרשינן: גמ' (אמר רב הונא אמר רב סחורה אמר רבא) [אמר רבא אמר רב סחורא אמר רב הונא] לא שנו אלא לאחוריו אבל לפניו מרחיק מלא עיניו כן בתפלה פי' אמי רגלים ואצואה קאי שצריכים הרחקה לאחריהם ד' אמות אבל לפניהם כמלוא עיניו וכן הלכה כרבא:
1