אור זרוע, חלק א קס״וOhr Zarua, Volume I 166
א׳אמר מר בר רב אשי האי דובשא דתמרי מברכין עליו שנ"ב מ"ט זיעה בעלמא היא ואינו פרי לברך עליו בפה"ע. פי' בהלכות כגון שנתן בו מים דאי לבדו הוא מברכין עליו בפה"ע דאשתני לעילויא כמו שמן זית ורבינו יצחק ב"ר שמואל פי' דאפי' לבדו מברכין עליו שהכל מידי דהוה אמשקה היוצא מתותים ותאנים ורמונים דתנן ומייתי לה פרק כל שעה אין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים ודייקי' ואלו מתותים ותאנים ורמונים לא ואוקימנא משום דזיעה בעלמא היא וטעמא דלא אשתני לעילויא דלא עדיף טפי מיין תפוחים. (הלכך) [הלכתא] תמרים דעבדינהו טרימא מברכין עליו בפה"ע דבמלתייהו קיימי כמעיקרא פי' בערוך לוקחין גופן של תמרים כמות שהן וטורפין אותו ומוציאין גרעינתן ולשין בהם שומשמין וכיוצא בהם והן חלישת"א וטרמי"טא:
1