אור זרוע, חלק ב קמ״אOhr Zarua, Volume II 141
א׳מי שהוציאוהו עכו"ם חוץ לתחום או רוח רעה. שנכנס בו שד ונטרפה דעתו ויצא חוץ לתחום [ואח"כ נשתפה והרי הוא חוץ לתחום] אין לו אלא ד"א. ויצא לדעת נמי יש לו ד"א דאמר ר"נ אמר שמואל יצא לדעת אין לו אלא ד"א. החזירוהו לתוך התחום כאילו לא יצא. והרי כל העיד לו כד"א כבתחילה וחוץ לעיר אלפים לכל רוח. ופיר' רבי' שמואל דוקא שהחזירוהו בו ביום אבל החזירוהו לשבת אחרת היינו פלוגת' דהוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו לדיר כו' דהא לא שבת בה מבעוד יום ודוקא שהוציאוהו עכו"ם והחזירוהו עכו"ם שהיתה יציאה וחזרה באונס אז הויא ליה כל העיר כד"א וחוצה לה אלפים לכל רוח אבל אם יצא לדעת והחזירוהו בע"כ א"נ הוציאוהו בע"כ וחזר לדעת אין לו אלא ד"א דאר"נ אמר שמואל יצא לדעת אין לו אלא ד"א ואוקימנא דה"ק חזד לדעת אין לו אלא ד"א דאע"פ שהוציאוהו עכו"ם וחזר לדעת לתוך התחום לא הוי כהחזירוהו דתנן במתני' כאלו לא יצא שתהא כל העיר כד"א וחוצה לה אלפים אמה אלא אין לו אלא ד"א בלבד עד שתהא יציאה וחזרה באונס וכן פי' רבינו שמואל זצ"ל. בעו מניה (מרבא) [מרבה] הוצרך לנקביו מהו פירש"י הוצרך לנקביו זה שהוציאוהו עכו"ם מהו לצאת מד' אמותיו. אמר להן גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה. בלאו דלא תסור ותחומין נמי דרבנן. ורשב"ם פי' לאו דלא תוכל להתעלם משום זקן דאינה לפי כבודו ואשמעינן דכבוד הבריות דוחה את ל"ת שבתורה ונראה בעיני דלאחר שמשמש נקביו אינו חוזר לארבע אמותיו כדתנן בפרקין מי שיצא ברשות [ואמרו] לו כבר נעשה מעשה יש לו אלפים אמה לכל רוח אם היה בתוך התחום כאילו לא יצא ואוקמא רב' דה"ק אם היה עדיין בתוך תחום ביתו חוזר לביתו ויש לו מביתו אלפים אמה לכל רוח כבתחילה ולא (איירי) [אמרי'] ממקום שנאמר לו יש לו אלפים אמה לכל רוח ורב שימי בר חייא אמר ה"ק אם היו תחומין אותן אלפים אמה שנתנו לו חכמים ממקום שנאמר לו נכנסים לתוך אלפים של תחום ביתו כאילו לא יצא מתחומו דמי. והולך עד ביתו והרי הוא כבתחילה לכ"ע מיהו אם יצא מתחום ביתו ואין תחומו במקום שנאמר לו מובלע בתוך תחום ביתו אינו חוזר לביתו אע"פ שיצא ברשות חכמים כגון לעדות החודש או להציל מן הגייס ומן הנהר או חכמה הבאה לילד. ה"נ שיש לו ארבע ויצא חוץ לארבע אמותיו אע"פ שיצא ברשות חכמים שהתירו לו לצאת משום כבוד הבריות אעפ"כ אינו חוזר לארבע אמותיו מיהו (אם ארבע אמותיו) במקום ששימש נקביו מובלעים בתוך ד' אמותיו ה"ז חוזר לארבע אמותיו אם ירצה כרב שימי בר חייא דסבר' מסתברא הלכתא דאביי קאי כותיה ונהרדעי דשמעתי' קיימי כותיה ודלא כרבה כדפי' רש"י זצ"ל. אמרי נהרדעי אי פקח הוא עייל לתחומא כיון דעל על מיכן יש ללמוד מי שבא בספינה בשבת או ביו"ט מחוץ לתחום והוצרך לנקביו ואם הוא פקח הואיל ויהבו ליה רבנן רשותא למיפק חוץ לספינה עייל לתחומיה ונכנס לעיר ומותר בכל העיר כאילו שב' שם וי"א שאין להתי' מיכן דלא איירי נהרדעי אלא בהוציאוהו עכו"ם ומפני שאמש ביה"ש שבת שם להכי אמרי' כיון דעל על ומדקדקים לשון רבינו שלמה זצ"ל שכתב דעל על ומותר כאילו לא יצא דהא ברשות על ולא גרע מהחזירוהו ומשמע לשונו הואיל שכתב כאלו לא יצא ולא גרע מהחזירוהו דדוקא בכה"ג איירו נהרדעי שאמש שבת שם. ולאו מילתא היא דרבי' שלמה לא נתכוין לכך וגם אע"פ ששבת שם אי לא הוצרך לנקביו לא מהני ליה מידי אלמא כבוד הבריות גורם והואיל וכן ה"ה לבא מחוץ לתחום דאמרי' הואיל ועל על ותו דרבי' שמואל פירש הוצרך לנקביו זה שהוציאוהו עכו"ם ה"נ יצא לדעת דאמרי' ביה הואיל ועל על אע"ג דיצא לדעת והחזירוהו עכו"ם אין לו אלא ד"א אעפ"כ אמרי' הואיל ועל על והויא ליה כל העיר כד"א וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח כדפירש"י דלא גרע מהחזירוהו עכו"ם:
1