אור זרוע, חלק ב קצ״גOhr Zarua, Volume II 193
א׳מתני' גזוזטרא שהיא למעלה מן הים אין ממלאין ממנה בשבת אא"כ עשו לה מחיצה גבוהה י"ט. כל סביבותיה או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעית' דגוד אחית אמרי' להכשיר אע"פ שהיא תלויה. בין מלמעל' בין מלמטה. מחוברת לגזוזטר' מתחתיה ואע"פ שהגזוזטרא יש לה ד"א על ד"א בעיא מחיצה דגוד אחית אמרי' להכשיר אע"פ שהיא תלויה אבל כוף וגוד לא אמר. מתני' דלא כחנניה בן עקביא דתניא ר' חנניה בן עקביא אומר גזוזטרא שיש לה ד"א על ד"א חוקק בה ד' על ד' וממלא. וא"צ מחיצה עשרה דאמרי' כוף וגוד הואיל ויש עשרה לכל רוח לנקב. ואע"ג דאמר ר"י משום ר' יוסי בן זמרא לא התיר ר' חנניה בן עקביא אלא בימה של טבריה הואיל ויש לה אוגנים ועיירות וקרפף מקיפות אותה אבל בשאר מימות לא אפ"ה מתני' דלא כוותיה דמתני' איירי (אפי') בימה של טבריה וכיוצא בה ואע"ג דהאי גזוזטרא רחבה ד"א על ד"א אפי' הכי בעיא מחיצה ולא אמרי' פי תקרה יורד וסותם דשמא אין טפח בעובי הגזוזטרא דמשמע מתוך פירש"י שלהי פ"ק דסוכה בשמעתין דאכסדרה שיש לה פצימין דלא אמרי' פי תקרה יורד וסותם אא"כ יש ג' מחיצות גמורות או שתים לפר"ת. והא דבעינן מחיצה עשרה היינו כדי להתיר למלאות מן הים אבל ע"ג דגזוזטרא שרי לטלטל ואע"ג [דאין] לה מחיצות ורחבה ארבעה דהשת' לא הויא לא רה"י ולא מקום פטור אלא כרמלית משום דמסתמ' היא פתוחה לרה"י דהויא כחורי רה"י. ופי' רבי' יצחק בר שמואל זצ"ל דהכא מיירי בשאין המים עמוקים עשרה דכי אמרת מארע' משחינן אכתי מיא כרמלית נינהו כי היכי דלא תקשי לרב הונא דפ' הזורק דאמר ספינה מוציא ממנה זיז כלשהו וממלא דהתם בעמוקים עשרה כדקאמר התם דאין ספינה מהלכת בפחות מעשרה וכרמלית מארעא משחינן והוו מיא דלמעלה מי' מקום פטור וזיז להיכרא בעלמא עבדינן ליה ואפי' יש תחת הגזוזטרא עומק המים עשרה יש בכמה מקומות גזוזטראות שאין במים שתחתיהם עשרה ושם צריך מחיצה עשרה להיתר מילוי ולכך הצריכו בכל גזוזטראות ולא פלוג אבל הספינה אינה מהלכת בפחות מעשרה ואין לחוש לכך ואפילו כשמהלכת ברקק בפחות מעשרה מחמת ששוליה משוקעים במים יש בצידי הספינה שממלאין שם עומק עשרה ועוד יש לומר גבי גזוזטראות אפי' עמוקים מים עשרה איכא למיחש שמא יעלה הים שירטון אבל ספינה דמהלכת כל שעה ליכא למיחש להכי. אמר רבה בר רב הונא לא שנו שמחיצה תלויה מתרת בגזוזטרא לרבנן אלא למלאות. אבל לשפוך. שופכין בנקב לים אסור מפני שהנהר מוליך השופכין חוץ למחיצת גזוזטרא. מתקיף לה רב שיזבי וכי מה בין זה לעוקה דתנן במתני' חצר שפחותה מד"א אין שופכין לתוכה מים בשבת אא"כ עשו לה עוקה גומא מחזקת סאתים ותני עלה אע"פ שנתמלאת העוקה מבע"י שופכין לה מים בשבת אע"פ שמים יוצאים ממנה בשבת לרה"ר. התם תיימי מיא. המים עשוים לבלות ולהבלע בקרקע הלכך כי שפיך אדעתא דליבלעי בדוכתייהו קא שפיך ואי נפקי לבר לאו [מחשבתו] להכי הוא ולא נתקיימה [דאפי' איכוון] איסורא ממש ליכא דהא ברה"י שפיך אבל הכא מידע ידע דודאי נפקי ולא תיימי. איכא דאמרי אמר רבה בר רב הונא לא תימא למלאות הוא דשרי לשפוך אסור אלא לשפוך נמי שרי. דאיהו לא איכפת ליה דלפקו לבראי אבל חצר הפחותה מד"א ניחא ליה דליפקו מיא לבר שלא ללכלך את חצירו הלכך בעיא עוקה דבעוקה ניחא ליה דליבלעו. אמר רב שיזבי פשיטא היינו עוקה מהו דתימא הני תיימי והני לא תיימי קמ"ל וקיי"ל כאיכא דאמרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל כך פסק רבי' שמשון בר' אברה' זצ"ל לעיל בשמעתי' דאמר רב הונא למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש. וקשה דאמרי' בשבת בפ' הזורק דשופכין דספינה דשדי להו אדופנא דספינה משום דכחו בכרמלית לא גזור רבנן והכא לא שרינן לשפוך מים אלא משום דלא איכפת ליה דליפקו לבראי וכ"ש דקשה ללשון ראשון דאסר לגמרי לשפוך ותירץ ר"ת דגבי ספינה דווק' הוא דקאמר התם דכחו בכרמלית לא גזור לפי שאין דרכה להיות סמוכה לר"ה אבל הכא בגזוזטרא שאצל הבתים הקרובה לרה"ר החמירו אפי' בכחו וההיא דפרק תולין דאמר רב יהודה האי מאן דסחי מי' ניגנוב שפיר והדר ניסלוק דילמא אתי לאפוקי מיא בכרמלית ר"א א"ה כי קא נחית נמי הא קא דחו להו כחו ר"א כחו בכרמלית ל"ג רבנן. התם שרי אפי' בעיר הסמוכה לר"ה דאין מתכוין לאותה דחייה שדוחה המים ולא ניחא ליה בה ולא עבדה בידים. ורבי' יצחק בר שמואל אומר דגבי גזוזטרא פעמים מה ששופכין בתוכה הולך עד מקום רה"ר מהלכת ברקק מים והוי כחו ברה"ר להכי צריך לההוא טעמא דלא איכפת ליה וללשון ראשון להכי אסר ולא פלוג בכל גזוזטרא: מתני' וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו. אפי' זו שלא כנגד זו. עשו מחיצה גבוהה עשרה לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהם אסורות. למלאות בנקב העליונה עד שיערבו והתחתונה בנקב שלה אצ"ל שאסורה דהא מכרמלית לרה"י קא ממלא. אמר רב הונא אמר רב ל"ש אלא בסמוכה. שאינה רחוקה מתחתונה במשך הכותל ד"ט. ואני שמעתי שאינה גבוהה ממנה עשרה לא מצינו לשון הפלגה בתלמוד בגובה אלא במשך כדתנן באנשי חצר ומרפסת בפרקין ועוד לרב מה לי גבוהה מה לי נמוכה הא איהו אמר לזה בשלשול ולזה בזריקה שניהם אסורין ועוד מיהא מתני' מותבי' תיובתא לשמואל לעיל בפרקין ואי רב גופיה כדקיימי בגו עשרה דהדדי אוקמה מאן דתרצה לעיל אליבא דשמואל כגון דקיימי בגו עשרה דהדדי מאי חידושיה כל זה פירש רבי' שלמה זצ"ל. אבל במופלגת שרחוקה מתחתונה במשך הכותל ד"ט. עליונה מותרת. כדאמ' דאין תשמיש לתחתונה בעליונה אלא דרך אויר זריקת משך ד"ט ורב לטעמיה דאמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר: אמר רבה א"ר חייא ורב יוסף אמר רבי אושעיא יש דין השבת גזילה ברשויות של שבת. שאם היה משתמש בחורבתו של חבירו הסמוכה לו בחול מחזיר הגזלן החורבה לבעלים בשבת ואסור להשתמש בה כלומר אסור בה כאילו החזירה לבעלים. אמר רבה ומותבינן אשמעתין וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהם אסורות עד שיערבו ואי אמרת יש דין השבת גזילה ברשויות של שבת עליונה אמאי אסורה בעליונה. הא רשותא דעליונה הוא ותחתונה זו שלא כדין משתמש' בה כאילו החזיר' לעליונה את רשותה ואמאי אסורה. א"ר ששת הב"ע כגון שעשו מחיצה העליונה בשותפות א"ה כי עשו בני תחתונה לתחתונה אם יש להם שותפות בעליונה נמי אסרי עלה. התם גלויי גליא דעתא. התחתונה לעליונה דסלקא נפשה בשבת מינה דאנא בהדך לא דיירנא דהא מחיצה זו אינה נעשית אלא להתיר שבת:
1