אור זרוע, חלק ב שי״בOhr Zarua, Volume II 312
א׳מתני' מי שהיה בדרך ולא היה לולב בידו לכשנכנס לביתו יטול על שלחנו לא נטל שחרית יטול בין הערבים שכל היום כולו כשר ללולב. למימרא דמפסיק. שצריך להפסיק סעודה וליטול לולב ורמינהי אם התחילו אין מפסיקין גבי תפילת המנחה במס' שבת לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה לא יכנס לא לאכול לא לדין אם התחילו קודם המנחה ומשכה סעודתו והגיע זמן המנחה אין מפסיקין אין צריכין להפסיק סעודת' ולהתפלל א"ר ספרא לא קשיא הא דאיכא שהות ביום להתפלל לאחר שיגמרו סעודתן ומתני' דהכא בדליכא שהות שתימשך סעודתו עד שתחשך הלכך מפסיק שאין הלילה כשר לנטילת לולב אבל אי איכא שהות שלא תמשך סעודתו עד שתחשך אינו מפסיק ודווקא דיעבד שכבר התחיל אבל לכתחילה אסור לאכול עד שיטול הלולב:
1