אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ק׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 100
א׳וקיימא לן כר' יוחנן דכל ר' יוחנן ורשב"ל הלכה כר' יוחנן. ותו דשקיל וטרי לביה :
1
ב׳מתני' המפלה כמין בהמה חיה ועוף הבא אחריהן בכור לנחלה ואין הלב דוה אחריהן. אבל פטר רחם מיהא הוי דברי ר' מאיר וחכמים אומרים לא חשיב פטר רחם עד שיהא בו מצודת האדם והבא אחריו בכור אף לכהן. המפלת סנדל שאין לו צורת איברים או שיליא שאין שיליא בלא ולד אלא שנימוק. או שפיר מרוקם עור של ולד. והיוצא מהותך הבא אחריהן בכור לנחלה ואינו בכור לכהן. ודוקא מחותך אברים הוי פטר רחם אבל ראש מחותך לא פטר. מי שהיה לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן לענין נחלה תלא רחמנא באב דכתיב ראשית אונו ולענין כהן תלא בפטר רחם. אפי' עודה שפחה בלידה ראשונה ונשתחרה עכשיו או נכרית ונתגיירה ומשבאת ליד ישראל ילדה הוי נמי בכור לנחלה. שהרי זה לא היו לו בנים. ולכהן לא ראינו פטר רחם. ר' יוסי הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן רבנים הנולדו לה בגיות' לא פטרי פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם בישראל:
2