אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ק״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 103
א׳השיב הגאון מאור הגולה כך הראוני מן השמים שהמשומד אינו יורש את אביו מ"ט כיון דאישתמד נפק ליה מקדושתיה דאבוה ולא מיקרי זרעיה דכתי' לך לאלהים ולזרעך אחריך מי שזרעו מיוחס אחריו יצא משומד שאין מתירם אחר אביו ומנלן דלא ירית דהכי אשכחן באברהם ויצחק אע"ג דאמר לו הקב"ה לאברהם ונתתי לך ולזרעך אחריך את כל ארץ כנען וגו' וכתי' ביום ההוא כרת י"י את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ. ואומר את הקיני ואת הקניזי וגו'. והוו ליה לאברהם הדין בנין יצחק וישמעאל לא ירית ישמעאל ובניו מכל ארץ כנען. ושאר אומות העולם שא"ל הקב"ה לאברהם נתתי לך וגו' אלמא לאו זרעיה איקרי ולא ירית נכסיה. וכן אשכחן ביצחק אבינו דא"ל הקב"ה כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות ואע"ג דהוה ליה תרין בנין יעקב ועשו לא אשכחן דירית עשו מנכסי יצחק אלא וישב עשו בהר שעיר ובבני יעקב כתי' והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וגו'. לכם לירושה ולא לבני עשו. וכן מצינו פריעת החוב דכתי' ידוע תדע כי גר יהיה זרעך. ולא פרע חובו לא לבני ישמעאל ולא לבני עשו אלא יעקב ובניו דכתי' יעקב ובניו ירדו מצרים. אלמא לא מיקרי זרעיה אלא מי שמתיחס אחר אבוה והאי משומד עם אחר הוא ואינו יורש את אביו דלאו בנו מיקרי. ואי איכא דקשיא ליה הא דאמר ר' חייא בר אבין אמר ר' יוחנן גוי יורש את אביו דבר תורה דכתי' כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר דמשמע דעשו ירש את הר שעיר מיצחק אלמא משומד יורש את אביו. התם ה"ק גוי יורש את אביו גוי דבר תורה שכן מצינו בבני עשו שירשו את עשו אביהם שנאמר כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר להורישו לבניו. אבל עשו לא ירש את יצחק שהרי הר שעיר לא של יצחק היה אלא של עשו שנאמר ואתן לעשו לרשת אותו. הילכך האי משומד אינו יורש את אביו ראובן -גרשום בר יהודה זצ"ל. וכן פסק מר רב צדוק גאון זצ"ל כדבריו. וכן פר"ח זצ"ל כי לבני לוט נתתי ירושה להורישם לבניהם. ורבינו יצחק בר אשר הלוי זצ"ל אומר שהמשומד יורש את אביו שמצינו בחזקת הבתים שיצחק זכה בהר שעיר מכח אברהם דאמר רב יהודה אמר שמואל כל שהראהו הקב"ה למשה חייב במעשר דהן הן שבעת עממים הכתובים בכל מקום לאפוקי קיני וקניזי וקדמוני שניתנו לאברהם בין הבתרים לא יתחייבו במעשר לעתיד לבוא. ופליגי תנאי בפירושא דקיני וקניזי וקדמוני דר' מאיר אומר נפתוחאה ערבאה ושלמאה ר' יהודה אומר שעיר עמון ומואב ר' שמעון אומר עירסקין אסיא ואספמיא אלמא אליבא דר' יהודה דהילכתא כוותיה ניתן לאברהם אבינו הר שעיר וירש יצחק את אברהם וירש עשו את יצחק. הא למדת שהמשומד יורש את אביו. וכן כתב מורי ר' אליעזר בן ר' יואל הלוי זצ"ל. כשם שהוא מוריש לבניו כך יורש את אביו. דאע"פ שחטא ישראל הוא. אך יש כח ביד חכמים להפקיד ממונו דהפקר ב"ד הפקר כדאמרי' בפ"ב דכתובות יהבי' לה קנס ואזלא ואכלה בגיותה אתמהא אע"פ שיש לחלק בין קנס לירושה. מידו בכל ענין דאוי לקונסו דהבא על הכותית קנסוהו כדאי' בפ' שור שנגח ובירוש' פ"ק דע"ז גרסי' להלין כותאי דקסרי מותר להלוותן בריבית מפני שקלקלו מעשיהם ופי' דסבר כותים גירי אמת הן אלא מפני קלקולם קנסום כדקניס ר' מאיר שלא יטמעו בהם. ואף על גב דלר' מאיר גירי אמת הן. והא דאמרי' בפ' אין מעמידין אני שונה לכל אבידת אחיך לרבות את המשומד. מיירי במשומד אוכל טרפות לתיאבון ולא במשומד להכעיס. ואפי' לדברי הגאונים:
1