אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ק״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 104
א׳נראה למורי רבינו אבי העזרי זצ"ל שהאב ישראל יורש את בנו שהוא משומד שהרי למה יקנסו את האב. וכדבריו כתב הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל וזה לשונו ישראל שמשתמד יורש את קרוביו הישראלים. ואם ראו ב"ד לאבד את ממונו ולקונסו שלא יירש כדי שלא לחזק יד הרשעים הרשות בידם. ואם יש לו בנים בישראל תנתן ירושת אביהן המשומד להם וכן המנהג תמיד במערב עכ"ל. ומורי הרב ר' שמחה בר שמואל זצ"ל אומר דאפי' לדברי הגאונים שפסקו דמשומד אינו יורש את אביו. בן המשומד יורש את זקינו מדברי תורה מכח דאבוה אבא קא אתינא כההיא דפרק מי שמת דשלחו מתם בן שמכר בנכסי אביו ומת בחיי אביו בנו של מוכר מוציא מיד הלקוחות. וזהו שקשה בדיני ממונות ולימרו ליה אבוך זבין ואת מפקת ומאי קושיא דילמא דאמר להו מכח דאבוה אבא קאתינא תדע דכתי' תחת אבותיך יהיו בניך. ואע"ג דבמסקנא אידחי מ"מ דקאמר וזו היא שקשה בדיני ממונות ש"מ דהכי הילכתא שהבן מוציא מיד הלקוחות דשלחו מתם סברי דמכח אבוה דאבא קא אתי אלא שקשה הוא מדיני ממונות שאין ראיה מן התורה דקרא איכא לאוקמי בברכה. ואמרי' נמי בירושלמי אם לבנו יעדנה לבנו הוא מיעדה ואינו מיעדה לבן בנו. ר' בעי קומי דר' זעירא גבי נחלה את עביד בן הבן כבן וכה אתמר הכין. ואם בן ראובן בא מכח ראובן ויורש בראוי לראובן דוקא א"כ אינך עושה חנוך לענין נחלה באילו הוא בנו ויעקב אלא בנו של ראובן. מיהו הא דפריך אבל לענין דינא לא והתנן נפל הבית עליו ועל אביו וכו' אתי' ליה בגימ' וכולה סוגיא משמע דזו היא קשה בדיני ממונות הויא כמילתא בלא טעמא. ודוקא במכר הבן בנכסי האב שהבן מוציא מיד הלקוחות:
1