אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ק״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 109
א׳ולא אתבריר לי מה שפירש עד שיהא בן י"ג שנה שיהא בר מיעבד מצוה דהיינו כרב פפא. ואנן פסקינן הילכתא כרב הונא בריה דרב יהושע. ונראה אם הוא בן י"ג שנים ויודע בטיב משא ומתן נזקקים לו ואפי' במלוה שאינה ידועה ויורד עמו בב"ד. וכן סובר רבינו יהודה בר נתן כדפרי' בפ' זה בורר גבי ההוא ינוקא דתבעוה (קמיה) בדינא קמיה דרב נחמן וחייביה רב נחמן:
1
ב׳[דף קכ"ח ע"ב]
שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא האומר תטול אשתי כאחד מן הבנים . אמר רבא ובנכסים של עכשיו ובבנים הבאים לאחר מיכן. פירש רבינו שמואל זצ"ל וקיבלה שנתרצית כדלקמן בפרקין. אי נמי לבד כתובה נותן לה חלק בנכסיו. ובשכיב מרע מיירי דדבריו ככתובין וכמסורין אי נמי בבריא ועל ידי קנין ובנכסים של עכשיו דאם נתרבו הנכסים בשעת חלוקה אינה נוטלת כי אם באותו שהיו לו בשעת אמירה דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואפי' לר' מאיר נמי דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ה"מ במפרש אבל בסתם אין אדם מעלה על דעתו לדבר הראוי לו לבוא ולהקנותו אלא לדבר שהוא מוחזק בו. הילכך האי אשה ידה על התחתונה דמסתמא לא נתן לה אלא נכסים שהיו לו באותה שעה ובבנים הבאים לאחר מיכן כלו' לא לפי חשבון הבנים שיש לו עכשיו לבד תחלוק לאחר מותו ותטול חלק גדול. אלא אף לפי חשבון הנולדים לאחר מיכן דלא נתכוון זה למעט בנים אשר יוולדו להם אלא לפי חשבון כל הבנים של שעת חלוקה נתן לה. ונראה בעיני דאפילו אם היו עכשיו הבנים מרובים ונתמעטו בחיי האב דשקלא חלק גדול כחשבון מיעוט הבנים הבאים לחלוק בנכסי האב לאחר מיתתו דהא תטול כאחד מן הבנים קאמר ולשעת חלוקה איכוון דלפום ההיא שעתא תטול לא שנא נתרבו לא שנא נתמעטו דהא נוטלת אשה כאחד מן הבנים קאמר ר' אבא עכ"ל:
שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא האומר תטול אשתי כאחד מן הבנים . אמר רבא ובנכסים של עכשיו ובבנים הבאים לאחר מיכן. פירש רבינו שמואל זצ"ל וקיבלה שנתרצית כדלקמן בפרקין. אי נמי לבד כתובה נותן לה חלק בנכסיו. ובשכיב מרע מיירי דדבריו ככתובין וכמסורין אי נמי בבריא ועל ידי קנין ובנכסים של עכשיו דאם נתרבו הנכסים בשעת חלוקה אינה נוטלת כי אם באותו שהיו לו בשעת אמירה דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואפי' לר' מאיר נמי דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ה"מ במפרש אבל בסתם אין אדם מעלה על דעתו לדבר הראוי לו לבוא ולהקנותו אלא לדבר שהוא מוחזק בו. הילכך האי אשה ידה על התחתונה דמסתמא לא נתן לה אלא נכסים שהיו לו באותה שעה ובבנים הבאים לאחר מיכן כלו' לא לפי חשבון הבנים שיש לו עכשיו לבד תחלוק לאחר מותו ותטול חלק גדול. אלא אף לפי חשבון הנולדים לאחר מיכן דלא נתכוון זה למעט בנים אשר יוולדו להם אלא לפי חשבון כל הבנים של שעת חלוקה נתן לה. ונראה בעיני דאפילו אם היו עכשיו הבנים מרובים ונתמעטו בחיי האב דשקלא חלק גדול כחשבון מיעוט הבנים הבאים לחלוק בנכסי האב לאחר מיתתו דהא תטול כאחד מן הבנים קאמר ולשעת חלוקה איכוון דלפום ההיא שעתא תטול לא שנא נתרבו לא שנא נתמעטו דהא נוטלת אשה כאחד מן הבנים קאמר ר' אבא עכ"ל:
2