אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קי״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 111
א׳העתקתי לשון רבינו שמשון זצ"ל. והא נמי הילכת' היא וליתא לאתקפתא דמר בר רב אשי:
1
ב׳מתני המחלק נכסיו על פיו דהיינו צוואת שכיב מרע דאינה צריכה קנין ולא שטר ולא משיכה אלא בדיבור פיו בעלמא וכגון שמצווה מחמת מיתה כדאמרי' לקמן בפ' מי שמת ריבה לאחד ונתן לו כפליים במתנה ומיעט לאחד. זו היא שהשוה להם את הבכור בלשון מתנה דבריו קיימין. ואם אמר בלשון לא אמר כלום. כתב בין בתחילה בין בסוף בין באמצע משום מתנה דבריו קיימין. הך מתני' דלא כר' יוחנן בן ברוקה:
2
ג׳[דף ק"ל ע"א]
האומר איש פלוני ירשנו אפי' הוא אחיו במקום שיש לזה המצווה בת או בתי תירשני ויש לו בן לא אמר ולא כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה ועקר את הירושה ממקומה ר' יוחנן בן ברוקה אומר אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין ואוקימנא בגמ' דכולה ר' יוחנן בן ברוקה היא וחסורי מיחסרא והכי קתני האומר איש פלוני יירשני לא אמר ולא כלום הא בן בין הבנים ובת בין הבנות דבריו קיימין דברי ר' יוחנן בן ברוקה שר' יוחנן בן ברוקה אומר אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין. אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוחנן בן ברוקה. פי' רבינו שמואל זצ"ל דהלכה כר' יוחנן וכדמשמע סתמ' דמשמע דבבן בין הבנים קאמר כדייק' לעיל וכדאוקי' דכולה ר' יוחנן בן ברוקה היא. ואיכא נמי למידק מדלא קאמר שמואל הלכה כר' יוחנן בן ברוקה אפי' אחיו במקום בת ובת במקום בן. וטעמיה דר' יוחנן כדמפרש לקמן מביום הנחילו את בניו משמע דבן בין הבנים נמי קאמר לעיל נמי הכי אמרי' האומר על תינוק בין הבנים יירש כל נכסיי נאמ' כר' יוחנן בן ברוקה מכלל דהוה סבירא להו דלא פליג אלא בבן בין הבנים. והילכך לא שנא אם אמר פלוני בני יירש חצי נכסיי לא שנא אם אמר כל נכסיי דבריו קיימין. ואפי' אם כתב כן דלא שנא אומר לא שנא כותב כרמוכח לקמן בפרקין אמר רב הונא שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר רואין אם ראוי ליורשו נוטל משום ירושה. ואמר רב נחמן גנבא גנובי למה לך אי סבירא לך הלכה כר' יוחנן בן ברוקה אימא הלכה כר' יוחנן בן ברוקה דשמעתין כר' יוחנן בן ברוקה אזלא. והא דאמרי' לקמן אמר שמואל הילכתא הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופוס ה"מ דכתב לה לשון מתנה דלכבדו נתכוון להפנות לו כל נכסיו אלא לשום ירושה קנה הכל כדין התורה כדנפקא לן לקמן מביום הנחילו את בניו דבשלמא לשון מתנה איכא למימר דהקנה לו הני נכסים להיותן בחזקתו כדין אפוטרופוס שגם כשעשאו אפוטרופוס נתקיימה מתנתו שיש שנותן מתנה גמורה. ויש נותן מתנה אפוטרופא. אבל ירושה אינה יכולה להיות אלא א"כ קונה הנכסים קנין גמור דלשון ירושה משמע שקם תחת המוריש לקנות נכסיו לגמרי ולהיות מוחזק בהן להיותם שלו אבל אם אינו אלא אפטרופא נמצא שלא הוריש לו כלל. וגם מצאתי בה"ג סייג לדבריו :
האומר איש פלוני ירשנו אפי' הוא אחיו במקום שיש לזה המצווה בת או בתי תירשני ויש לו בן לא אמר ולא כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה ועקר את הירושה ממקומה ר' יוחנן בן ברוקה אומר אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין ואוקימנא בגמ' דכולה ר' יוחנן בן ברוקה היא וחסורי מיחסרא והכי קתני האומר איש פלוני יירשני לא אמר ולא כלום הא בן בין הבנים ובת בין הבנות דבריו קיימין דברי ר' יוחנן בן ברוקה שר' יוחנן בן ברוקה אומר אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין. אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוחנן בן ברוקה. פי' רבינו שמואל זצ"ל דהלכה כר' יוחנן וכדמשמע סתמ' דמשמע דבבן בין הבנים קאמר כדייק' לעיל וכדאוקי' דכולה ר' יוחנן בן ברוקה היא. ואיכא נמי למידק מדלא קאמר שמואל הלכה כר' יוחנן בן ברוקה אפי' אחיו במקום בת ובת במקום בן. וטעמיה דר' יוחנן כדמפרש לקמן מביום הנחילו את בניו משמע דבן בין הבנים נמי קאמר לעיל נמי הכי אמרי' האומר על תינוק בין הבנים יירש כל נכסיי נאמ' כר' יוחנן בן ברוקה מכלל דהוה סבירא להו דלא פליג אלא בבן בין הבנים. והילכך לא שנא אם אמר פלוני בני יירש חצי נכסיי לא שנא אם אמר כל נכסיי דבריו קיימין. ואפי' אם כתב כן דלא שנא אומר לא שנא כותב כרמוכח לקמן בפרקין אמר רב הונא שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר רואין אם ראוי ליורשו נוטל משום ירושה. ואמר רב נחמן גנבא גנובי למה לך אי סבירא לך הלכה כר' יוחנן בן ברוקה אימא הלכה כר' יוחנן בן ברוקה דשמעתין כר' יוחנן בן ברוקה אזלא. והא דאמרי' לקמן אמר שמואל הילכתא הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופוס ה"מ דכתב לה לשון מתנה דלכבדו נתכוון להפנות לו כל נכסיו אלא לשום ירושה קנה הכל כדין התורה כדנפקא לן לקמן מביום הנחילו את בניו דבשלמא לשון מתנה איכא למימר דהקנה לו הני נכסים להיותן בחזקתו כדין אפוטרופוס שגם כשעשאו אפוטרופוס נתקיימה מתנתו שיש שנותן מתנה גמורה. ויש נותן מתנה אפוטרופא. אבל ירושה אינה יכולה להיות אלא א"כ קונה הנכסים קנין גמור דלשון ירושה משמע שקם תחת המוריש לקנות נכסיו לגמרי ולהיות מוחזק בהן להיותם שלו אבל אם אינו אלא אפטרופא נמצא שלא הוריש לו כלל. וגם מצאתי בה"ג סייג לדבריו :
3