אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ק״כOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 120
א׳פי' רבינו שמואל זצ"ל וכן הלכה:
1
ב׳[דף קל"ג ע"א]
ההוא דפלגינהו לנכסיה לאיתתיה ולבניה. כל נכסיו חילק לאשתו ולבניו בצוואת שכיב מרע היינו עשאה שותף בין הבנים שייר חד דיקלא לא פירש למי סבר רבינא למימר לית לה ממותר כתובתה אלא ההוא דיקלא. א"ל רב יימר לרבינא אי לית לה כתובתה מחלק הבנים משום דידעא דלית ליה נכסי אחריני ומחלת להו משום בשביל שעשאה שתוף ביניהם אי הכי דיקלא נמי לית דהא ידעא ליה להאי דקל ומחלה להו ליורשין דכל כתובה מחלה מהנך נכסי אלא מאי אית לך למימר מאיזה טעם נחתא אדקל לטרוף ממנו משום דלא מחלה כתובתה שהרי הניח לה קצת מקום לגבות הימנו כגון האי דקל שלא רצה לחלק לבניו ומיגו דנחתא אדקל נחתא נמי אחלק הבנים דלא הויא שתיקה דידה אלא היכא דמחלק כל הנכסים ולא שביק לה כתובתה מידי. כתב רבי' שמואל זצ"ל שמעינן מהכא דשכיב מרע הכותב כל נכסיו אי מחלק לבניו לפני אשתו וגם לה נתן קרקע כל שהו ושתקת ולא עירערה. וה"ה אם כתב כל נכסיו לאחרים ולה כתב קרקע כל שהו קנו שהרי מחלה להם שיעבודה ולא תטרוף מהם כדרב נחמן דאמר הואיל ועשאה שותף בין הבנים איבדה כתובתה דבעשאה שותף תליא מילתא לא שנא עם אחרים. וה"מ כשחילק כל נכסיו לאשתו וליורשיו אבל שייר אפי' דקל אחד דהיינו קרקע כל שהו דהיינו שלא פירש למי דמיגו דהדרא אדיקלא הדרא ונחתא מכולהו נכסי ולא מחלה מידי. ודוקא כשכתב לה כל שהו. אבל אם נתן לה מטלטלין ולא קרקע לא מיקריא שותף בין הבנים ולא מחלה פירי ונחתא אכולהו נכסי כדאמר רב נחמן מטלטלי לא קאמינא. וה"מ דאיבדה כתובתה מהנהו נכסי שכתב אבל אי הדר קני בתר הכי נכסי אחריני ואפי' מהנהו נכסי עצמן שחילק לבניו כגון שמת אחד מבניו בחייו הדרא גביא מיניה מותר כתובתה שכך כתב לה ודעתיד אנא למיקני. ודוקא שכיב מרע כדאמרי' לעיל אבל בריא שחילק נכסיו לבניו וכתב גם לה קרקע כל שהו הא איבעיא ליה לרבא אי מחלה להו שיעבודא שעל אותן נכסים או לא ואוקימנא בתיקו. והילכתא כיון דמספקא לן אמרי' המוציא מחבירו עליו הראיה דהיינו אשה דבכל תיקו מאן דתפיס תפיס. מיהו אי הדר קני אית לה עכ"ל. והרב רבינו ברוך מארץ יון זצ"ל כתב הא דבעי רבא בבריא היאך סלקא בתיקו ומספיקא לא מבטלי כתובתה. ויש אומ' כיון דבתיקו סלקא ספיקא הויא ופלגי. עכ"ל:
ההוא דפלגינהו לנכסיה לאיתתיה ולבניה. כל נכסיו חילק לאשתו ולבניו בצוואת שכיב מרע היינו עשאה שותף בין הבנים שייר חד דיקלא לא פירש למי סבר רבינא למימר לית לה ממותר כתובתה אלא ההוא דיקלא. א"ל רב יימר לרבינא אי לית לה כתובתה מחלק הבנים משום דידעא דלית ליה נכסי אחריני ומחלת להו משום בשביל שעשאה שתוף ביניהם אי הכי דיקלא נמי לית דהא ידעא ליה להאי דקל ומחלה להו ליורשין דכל כתובה מחלה מהנך נכסי אלא מאי אית לך למימר מאיזה טעם נחתא אדקל לטרוף ממנו משום דלא מחלה כתובתה שהרי הניח לה קצת מקום לגבות הימנו כגון האי דקל שלא רצה לחלק לבניו ומיגו דנחתא אדקל נחתא נמי אחלק הבנים דלא הויא שתיקה דידה אלא היכא דמחלק כל הנכסים ולא שביק לה כתובתה מידי. כתב רבי' שמואל זצ"ל שמעינן מהכא דשכיב מרע הכותב כל נכסיו אי מחלק לבניו לפני אשתו וגם לה נתן קרקע כל שהו ושתקת ולא עירערה. וה"ה אם כתב כל נכסיו לאחרים ולה כתב קרקע כל שהו קנו שהרי מחלה להם שיעבודה ולא תטרוף מהם כדרב נחמן דאמר הואיל ועשאה שותף בין הבנים איבדה כתובתה דבעשאה שותף תליא מילתא לא שנא עם אחרים. וה"מ כשחילק כל נכסיו לאשתו וליורשיו אבל שייר אפי' דקל אחד דהיינו קרקע כל שהו דהיינו שלא פירש למי דמיגו דהדרא אדיקלא הדרא ונחתא מכולהו נכסי ולא מחלה מידי. ודוקא כשכתב לה כל שהו. אבל אם נתן לה מטלטלין ולא קרקע לא מיקריא שותף בין הבנים ולא מחלה פירי ונחתא אכולהו נכסי כדאמר רב נחמן מטלטלי לא קאמינא. וה"מ דאיבדה כתובתה מהנהו נכסי שכתב אבל אי הדר קני בתר הכי נכסי אחריני ואפי' מהנהו נכסי עצמן שחילק לבניו כגון שמת אחד מבניו בחייו הדרא גביא מיניה מותר כתובתה שכך כתב לה ודעתיד אנא למיקני. ודוקא שכיב מרע כדאמרי' לעיל אבל בריא שחילק נכסיו לבניו וכתב גם לה קרקע כל שהו הא איבעיא ליה לרבא אי מחלה להו שיעבודא שעל אותן נכסים או לא ואוקימנא בתיקו. והילכתא כיון דמספקא לן אמרי' המוציא מחבירו עליו הראיה דהיינו אשה דבכל תיקו מאן דתפיס תפיס. מיהו אי הדר קני אית לה עכ"ל. והרב רבינו ברוך מארץ יון זצ"ל כתב הא דבעי רבא בבריא היאך סלקא בתיקו ומספיקא לא מבטלי כתובתה. ויש אומ' כיון דבתיקו סלקא ספיקא הויא ופלגי. עכ"ל:
2