אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קכ״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 124
א׳והשיב לו רבינו יצחק אביו דסבירא ליה לתלמודא כיון דמשום פסידא דאלמנה שויוה רבנן כיורש אע"ג דלענין הבעל מוציא מיד הלקוחות הוי כלוקח סברא הוא דכ"ש דכותב נכסיו לבניו שלא תוכל מתנתו להפקיע מזונות אשתו. וה"נ משמע בפ"ק דבבא מציעא דמתנת בריא מפקעת דתנן מצא שטרי חוב אם יש בהם אחריות נכסים פי' שיעבוד קדקעות לא יחזיר שב"ד נפרעין מהן. אין בהן אחריות נכסים יחזיר שאין ב"ד נפרעין מהן פי' מן הלקוחות. ואי מתנת בריא אינה מפקעת שיעבוד אכתי אמאי יחזיר ניחוש דילמא נתנם במתנת בריא ואתי למיטרף מיניה אלא ש"מ דמתנת בריא מפקעת השעבוד הילכך יחזיר דלא מצי למיטרף מיניה אע"ג דשטר מתנתו מאוחר. וההיא דכתובות דפרק מציאת האשה דתלא ליה רב לרבי ביני חיטי האחין ששיעבדו מהו הוה יתיב ר' חייא קמיה א"ל מכרו או משכנו א"ל מאי נפקא לך מינה בין מכרו בין משכנו מוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות משמע דלא מיבעיא ליה אלא או מכרו או משכנו אבל נתנו במתנה פשיט' ליה דמוציאין למזון האשה והבנות. י"ל דאף במתנה הוה פשיטא ליה לענין מזונות דאין מוציאין וכן לענין הפרנסה דמיבעיא ליה התם. אבל הבעיא היא לענין הפרנסה אם מוציאין במכרו או במשכנו אבל במתנה פשיטא ליה דאין מוציאין לפרנסה אבל מזונות פשיטא ליה דבין במכר בין במתנה בין במשכנו מפקיעין השעבוד. השתא פרישנא מזונות וכתובה אלימ' מתנת בריא להפקיע תרוייהו טפי מירושה. וההיא דפ' נושאין על האנוסה דת"ר יש מוכר את אביו להגבות אמו כתובתה כיצד ישראל שלקח מן השוק עבד או שפחה ולהם בן שיחרר את השפחה ונשאה ועמד וכתב כל נכסיו לבנה נמצא זה מוכר את אביו להגבות לאמו כתובה כולה ר' מאיר היא. אי' אי' קמ"ל מטלטלי משתעבדי לכתובה. ואי' אי' קמ"ל עבדא כמקרקעי דמי. הא למדת דגובה כתובתה ממטלטלי דמתנה לר' מאיר דאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה ההיא כגון שכתב כל נכסיו לבנה במתנ' ש"מ איירי דגריעא מירושה דאורייתא ולהכי גביא מינה כתוב' וה"ה בע"ח שגובה ממטלטלי דמתנת שכיב מרע וא"ת היאך ישתחרר הבן במתנת שכיב מרע הא לא קניא אלא לאחר מיתה כדאמרינן לקמן בפרקין דאין גט לאחר מיתה. תריין שיחרור מיהא הוי מחיים ואפי' עמד אינו חוזר כדאמרי' פ"ק דגיטין שכיב מרע שכתב כל נכסיו לעבדו ועמד חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד משום דיצא עליו שם בן חורין. והרב ר' יצחק בר ברוך זצ"ל הורה ממתנת שכיב מרע ולא ממתנ' בריא דודאי אינה מפקעת לא כתובה ולא מזונות כי מדקדק מלשון רבינו תם זצ"ל שפי' שעל ידי שתקנו הגאוני' לכתוב בכתובה ובשטרי חוב כל נכסי דקנאי ודקנינא דאית להון אחריות ודלית להון אחריות יהון אחראין וערבאין כו' דלא כאסמ' ודלא כטופסי דשטרי שעל ידי כן נעשו משועבדין המטלטלין לגבותן מיתמי כאילו משעבדי ליה מטלטלי אגב מקרקעי דלהכי מהני שאין בהם אגב בשטרות שלא לטרוף מן הלקוחות מטלטלין והרי הן לענין לקוחות כמו בימי חכמי התלמוד שלא לטורפם מן הלקוחות והוו הלקוחות מאוחרין כמו בעל חוב מאוחר שקדם וגבה דקיימא לן בערכין מה שקדם וגבה במטלטלין כדפר"ח זצ"ל במי שהיה נשוי אע"פ שפר"ח זצ"ל תפס לו ר"ת זצ"ל את זה ומתוך פי' רבינו שדימה אותם לבע"ח מאוחר מדקדק הרב דוקא דומיא דבע"ח מאוחר שנותן דמים אבל מקבל מתנה לא דפקיע שעבודם של מטלטלין. ואין נראה זה לרבי' יצחק בר שמואל זצ"ל כי איך תעלה על דעת אדם לומר דדוק' נקט בערכין בע"ח מאוחר שקדם וגבה ממטלטלין כפר"ח זצ"ל מה שגבה גבה ולא מקבל מתנה הוא זה לא יותר מפקעת מתנה דאורייתא שעבוד מירושה כדמוכח הכא וכ"ש ממטלטלין שאין כלל שעבוד עליה לפי התלמוד דלא מיגבו אפי' מיורשים משום דלא שייך עלייהו בע"ח שאין ניגבין מקבל מתנה דאורייתא לאפקועי שיעבוד דירושה א"כ על כרחך אם יאמר התלמוד במטלטלין בעל חוב מאוחר שקדם וגבה גבה לאו לאפוקי מתנה קאמר. דודאי מטלטלין מה שנתן נתן אפילו קדם לוה קודם לכן. על כן נראה שבימי חכמי התלמוד מתנת מטלטלין דאורייתא מפקעת שיעבודו כמו מכר כל זמן שלא נתייחדו לאפותיקאות כן גם עכשיו כי לא מצינו שישנו הגאוני' דין מטלטלין ממה שהיה בתחלה רק לגבות מיתמי אבל לענין לגבות ממקבל מתנה דעדיף מיתמי להפקיע שיעבוד כדמשמע הכא בשמעתין לא מצינו שאמרו אלא ש"מ דמתנת בריא מפקעת שיעבוד מזונות וה"ה דכתובה דמאי שנא. וא"ת א"כ בטלת כתובת בנות ישראל שיפקיעוה ע"י מתנת בריא. לא קשיא מידי דהא הכא נמי יפקיעוה על ידי מכר שיכתבו עליהם או יודו שמכרום:
1