אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קכ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 126
א׳ועוד השיב על מה שכתבתי שמתנת בריא במטלטלי מפקעת מהן שיעבוד כתובה אל ישיבני אדם שא"כ בטלתי כתובות בנות ישראל שיפקיעוה בענין זה. דדל נמי האי טעמא תיקשי לך שיפקיעוה על ידי שטר מכר שיכתבו עליהם או יורו שמכרום וקצת הוא רפה בידי משום קושייתו דכשמוכ' את אביו שצריך להעמידה לאותה ברייתא לפי דבריי במתנת שכיב מרע. מיהו נראה הדברים כן דמתנת שכיב מרע למקבל מתנה כח יותר מעל היתומים מיירי דאע"ג דאם לא נתן (לא) היתה גובה מן היתומים כשנתן מיהא מתנת שכיב מרע יש כח למקבל מתנה יותר מעל היתומין. והכי משמע דמחמת מיתה כתב ומת ולכך לא הוצרך לפרש שמת או גירש דמת חייב לתת לה כתובה אם לא על ידי מיתה או גירושין דכיון דנתן מתנת שכיב מרע אם כן מת ומדאמ' נמי פרק נערה שנתפתתה באושא התקינו הכותב נכסיו לבניו הוא ואשתו ניזונין מהן. נראה לי להביא ראיה דמתנת בריא דמפקעת מזונות דמשמע דוקא לבניו אבל לאחר אין ניזונין מהן לא הוא ולא אשתו. וגם רש"י זצ"ל פי' פ' נערה שנתפתתה גבי הכותב נכסיו לבניו אף על גב דמתנה לאחר מפקעת מזונות אשתו כמכר היינו משום דאי לא עבד ליה נייח נפשי' לא יהיב ליה מתנה ולהכי מפקעת כמכר. אבל בבנו לא שייך למימ' הכי. וגם כתב ר"ת זצ"ל בפר"ח זצ"ל שלו בבבא בתרא שמתנת בריא מפקעת שיעבודא במכר. וגם רבינו תם זצ"ל ורבינו שמואל זצ"ל שווין בדבר בבבא בתרא ביש נוחלין מדאמ' מצא שטרי חוב שאין בהן אחריות נכסים לא יחזיר שאין ב"ד נפרעין מן הלקוחות וליכא למיחש לקינוניא יש להביא ראיה נמי דמתנת בריא מפקעת מידי שיעבוד יותר מירושה מדלא חייש שמא יעשו קינוניא על המקבל מתנה. שמעינן מינה דלא גבי שטר שאין בו אחריות ממקבל מתנה המאוחר לו אע"ג דגבי מיורשין דאפילו מלוה על פה גובה מן היורשין כ"ש שטר שאין בו אחריות דאי הוה ממקבל מתנה הוה לן למימר לא יחזיר דהוה ליה למיחש אפסידא דמקבל מתנה כדחיישינן בבא מציעא ס"פ שנים אוחזין גבי מתנות ודייתיקאות - יצחק בר שמואל זלה"ה:
1
ב׳[שם]
שלח רב אחא בר אויא לדברי ר' יוחנן בן ברוקה נכסיי לך ולאחריך לפלוני אם היה ראשון ליורש ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לך הפסק פי' רבי' שמואל אם הראשון ראוי ליורשו נוטלה משום ירושה ואין לשני אחריו כלום דכיון דעשאו יורש וזכה בדין תודה כי קאתו ואחריו לפלוני הוי מתנה על מה שכתוב בתורה דאינו יכול לעקור תורת ירושה מאותו שירש כבר. ואפי' אם פי' אני מורישך על תנאי שיטול האי שני אחריך הוי מתנה על מה שכתב בתורה והוי המעשה מעשה דהיינו הירושה והתנאי בטל שלאחריך בטל דהא ירושה אין לך הפסק והוי מתנה על מה שכתוב בתורה והוי המעשה מעשה והתנאי בטל. והכי הילכתא כדשלח רב אחא בר אויא דהא חזינן עובדא דכוותיה בסמוך עכ"ל. זהו פי' רבי' שמואל זצ"ל כגון שכיב מרע שאמר אלא למאן ואחריו לפלוני רואין וכו'. וכן כתב רבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל נראה לי וכגון דא"ל סתם נכסיי לך ולא אמר נתונים לך דומיא דאלא למאן דלעיל דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי אבל אם לא מזכיר לשון מתנה לא הוה מצי לאסוקי שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה. עכ"ל:
שלח רב אחא בר אויא לדברי ר' יוחנן בן ברוקה נכסיי לך ולאחריך לפלוני אם היה ראשון ליורש ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לך הפסק פי' רבי' שמואל אם הראשון ראוי ליורשו נוטלה משום ירושה ואין לשני אחריו כלום דכיון דעשאו יורש וזכה בדין תודה כי קאתו ואחריו לפלוני הוי מתנה על מה שכתוב בתורה דאינו יכול לעקור תורת ירושה מאותו שירש כבר. ואפי' אם פי' אני מורישך על תנאי שיטול האי שני אחריך הוי מתנה על מה שכתב בתורה והוי המעשה מעשה דהיינו הירושה והתנאי בטל שלאחריך בטל דהא ירושה אין לך הפסק והוי מתנה על מה שכתוב בתורה והוי המעשה מעשה והתנאי בטל. והכי הילכתא כדשלח רב אחא בר אויא דהא חזינן עובדא דכוותיה בסמוך עכ"ל. זהו פי' רבי' שמואל זצ"ל כגון שכיב מרע שאמר אלא למאן ואחריו לפלוני רואין וכו'. וכן כתב רבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל נראה לי וכגון דא"ל סתם נכסיי לך ולא אמר נתונים לך דומיא דאלא למאן דלעיל דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי אבל אם לא מזכיר לשון מתנה לא הוה מצי לאסוקי שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה. עכ"ל:
2
ג׳[שם ע"ב]
מתני' הכותב כל נכסיו לאחרים והניח את בניו מה שעשה עשוי אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו. רשב"ג אומר אם היו בניו נוהגים שלא כשורה זכור לטוב. איבעיא להו מי פליגי רבנן עליה דרשב"ג או לא ת"ש דאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא לא תהוי בעבורי אחסנתיה אפילו מברא בישא לברא טבא וכ"ש מברא לברתא מאי טעמא דלא ידעת מאי זרעא נפיק מיניה אלמא פליגי רבנן עליה מדקאמר שמואל הכי דאי לא תימא הכי שמואל דאמר כמאן. ופי' רבינו שמואל זצ"ל והכי הילכתא כרבנן דקם שמואל כוותייהו. ואע"ג דאמר ר' יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתי' הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה. שמואל לית ליה האי כללא. וגם רבא דאמר במסכת ע"ז הלכה כרשב"ג לית ליה נמי האי כללא:
מתני' הכותב כל נכסיו לאחרים והניח את בניו מה שעשה עשוי אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו. רשב"ג אומר אם היו בניו נוהגים שלא כשורה זכור לטוב. איבעיא להו מי פליגי רבנן עליה דרשב"ג או לא ת"ש דאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא לא תהוי בעבורי אחסנתיה אפילו מברא בישא לברא טבא וכ"ש מברא לברתא מאי טעמא דלא ידעת מאי זרעא נפיק מיניה אלמא פליגי רבנן עליה מדקאמר שמואל הכי דאי לא תימא הכי שמואל דאמר כמאן. ופי' רבינו שמואל זצ"ל והכי הילכתא כרבנן דקם שמואל כוותייהו. ואע"ג דאמר ר' יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתי' הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה. שמואל לית ליה האי כללא. וגם רבא דאמר במסכת ע"ז הלכה כרשב"ג לית ליה נמי האי כללא:
3