אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קכ״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 127
א׳הילכך כל כללות שבתלמוד כגון הלכה כסתם משנה הלכה כר' עקיבה מחבירו כר' מחבירו כר' יוסי מחבירו כרשב"ג במשנתינו. ר' אליעזר ור' יהושע הלכה כר' יהושע. ר"י ור' שמעון הלכה כר' יהודה וכן ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהוד'. כולהו קיימא לן הכי בר מהיכא דמפרש תלמודא דלית הילכתא הכי. עכ"ל. ירוש' אמר רב אבא בר ממל הכותב נכסיו לאחרים והניח בניו [אמר המעתיק הרב בעל העיטור באות מ"ם מצווה מחמת מיתה כתב ז"ל. ומסתברא דוקא בניו ודוקא שלא שייר להם אבל שייר ונתן במתנה לעניים ולעשירים זכור לטוב. עכ"ל] עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמותם:
1
ב׳[דף קל"ד ע"א]
מתני' האומר זה בני נאמן למאי הילכתא אמר רב יהודה א"ש ליורשו ולפטור את אשתו .
מתני' האומר זה בני נאמן למאי הילכתא אמר רב יהודה א"ש ליורשו ולפטור את אשתו .
2
ג׳[שם ע"ב]
ליורשו פשיטא. לפטור את אשתו מן הייבום אצטריכא ליה. הא נמי תנינא בקידושין בפ' האומר מי שמת ואמר בשעת מיתה יש לי בנים נאמן יש לי אחין אינו נאמן התם דלא מוחזק לן בגויה דאית ליה אחי הכא אע"ג דמוחזק לן בגויה דאית ליה אחי. פי' רבינו שמואל זצ"ל ליורשו פשיטא דמיגו דאי בעי יהיב ליה במתנה כי אמר נמי בני הוא ויירשני נאמן ואי משום נכסים הבאים לאחר מיכן אתא לאשמועינן דאע"ג דאינו יכול להקנותו נאמן. הא לאו מילתא היא דודאי אינו נאמן דהא ליכא למימר מיגו. ואע"ג דדרשינן בפרקין דלעיל יכיר יכירנו בצרי' ואוקי' דהאב נאמן אפי' בנכסים הבאים לאחר מיכן אי נמי כשנפלו לו כשהוא גוסס. ה"מ גבי חלק בכורה דאנן ידעינן דבנו הוא נאמן לומר בני זה הבכור אבל היכא דלא ידעינן אם בנו הוא או לאו לא מהימנינן ליה אלא בנכסים שיש לו עכשיו משום דאיכא למימר מיגו. עכ"ל:
ליורשו פשיטא. לפטור את אשתו מן הייבום אצטריכא ליה. הא נמי תנינא בקידושין בפ' האומר מי שמת ואמר בשעת מיתה יש לי בנים נאמן יש לי אחין אינו נאמן התם דלא מוחזק לן בגויה דאית ליה אחי הכא אע"ג דמוחזק לן בגויה דאית ליה אחי. פי' רבינו שמואל זצ"ל ליורשו פשיטא דמיגו דאי בעי יהיב ליה במתנה כי אמר נמי בני הוא ויירשני נאמן ואי משום נכסים הבאים לאחר מיכן אתא לאשמועינן דאע"ג דאינו יכול להקנותו נאמן. הא לאו מילתא היא דודאי אינו נאמן דהא ליכא למימר מיגו. ואע"ג דדרשינן בפרקין דלעיל יכיר יכירנו בצרי' ואוקי' דהאב נאמן אפי' בנכסים הבאים לאחר מיכן אי נמי כשנפלו לו כשהוא גוסס. ה"מ גבי חלק בכורה דאנן ידעינן דבנו הוא נאמן לומר בני זה הבכור אבל היכא דלא ידעינן אם בנו הוא או לאו לא מהימנינן ליה אלא בנכסים שיש לו עכשיו משום דאיכא למימר מיגו. עכ"ל:
3
ד׳[דף קל"ה ע"א]
ההוא דהוה שכיב והיו לו אחים לא בנים דמיחזקא ליבם א"ל איתתיה למאן זקוקה ליבם או מותרת לשוק. א"ל חזיא לכהנא רבא כלומר מותרת לכל אדם ואינה זקוקה ליבם. אמר רבא למאי ניחוש לה האמר רב חייא בר אבא א"ר יוחנן בעל שאמר גירשתי את אשתי נאמן והאי נמי הכי קאמר גירשתיה ונאמן הוא דאי בעי מגרש לה. א"ל אביי והא כי אתא רב יצחק בר יוסף א"ר יוחנן בעל שאמר גירשתי את אשתי אינו נאמן. א"ל ולא שנינן הבא למפרע אינו נאמן וכאן להבא נאמן דאי בעי מגרש לה בפנינו א"ל אשינויא ליקו ונסמוך. א"ל רבא לרב נתן בר אמי חוש לה כאביי ותאסר לשוק:
ההוא דהוה שכיב והיו לו אחים לא בנים דמיחזקא ליבם א"ל איתתיה למאן זקוקה ליבם או מותרת לשוק. א"ל חזיא לכהנא רבא כלומר מותרת לכל אדם ואינה זקוקה ליבם. אמר רבא למאי ניחוש לה האמר רב חייא בר אבא א"ר יוחנן בעל שאמר גירשתי את אשתי נאמן והאי נמי הכי קאמר גירשתיה ונאמן הוא דאי בעי מגרש לה. א"ל אביי והא כי אתא רב יצחק בר יוסף א"ר יוחנן בעל שאמר גירשתי את אשתי אינו נאמן. א"ל ולא שנינן הבא למפרע אינו נאמן וכאן להבא נאמן דאי בעי מגרש לה בפנינו א"ל אשינויא ליקו ונסמוך. א"ל רבא לרב נתן בר אמי חוש לה כאביי ותאסר לשוק:
4