אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קמ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 146
א׳פי' רבינו שמואל זצ"ל דרבנן נמי מודו דכל לישנא יתירא לטפויי כי הכא בהך ברייתא. והאי דאמר הא מני רבי עקיבה היא לאו דוקא דה"ה לרבנן אלא משום דאשכחן כר' עקיבה בהדיא דדריש לישנא יתירא מוקי לה כר' עקיבה עכ"ל. ורבי' יצחק אלפס זצ"ל נמי כתב דהכי הילכתא:
1
ב׳[שם]
ת"ר שכיב מרע שאמר מנה יש לי אצל פלוני העדים כותבין מה ששומעין. זכרון עדות שהיתה בפנינו שאמר פלו' שכיב מרע שפלוני חייב לו מנה ומה ששמענו כתבנו וחתמנו. אע"פ שאין מכירין את הלוה ואינן יודעין אם נתחייב לו אם לאו. לפי שנתנו חכמים רשות לעדים לכתוב מה ששמעו אע"פ שאין יודעין אם אמת אם שקר צריכים היתומים להביא ראיה ולגבות מאותו פלו'. דעדים הללו מה ששמעו מפי השכיב מרע כתבו ולא חקרו אם ממש בדבריו אם לאו. אמר רב נחמן אמר לי הונא ר' מאיר אומר אין כותבין וחכמים אומרים כותבין. ואף ר' מאיר לא אמר אלא משום דחוששין לב"ד טועין שיהיו סבורים שהעדים לא כתבו אא"כ הכירו ולא יצריכו ליורשים להביא ראיה. אמר רב דימי מנהרדע' הילכתא אין חוששין לב"ד טועין אלא כותבין אע"פ שאין מכירין כרב נחמן אליבא דרבנן:
ת"ר שכיב מרע שאמר מנה יש לי אצל פלוני העדים כותבין מה ששומעין. זכרון עדות שהיתה בפנינו שאמר פלו' שכיב מרע שפלוני חייב לו מנה ומה ששמענו כתבנו וחתמנו. אע"פ שאין מכירין את הלוה ואינן יודעין אם נתחייב לו אם לאו. לפי שנתנו חכמים רשות לעדים לכתוב מה ששמעו אע"פ שאין יודעין אם אמת אם שקר צריכים היתומים להביא ראיה ולגבות מאותו פלו'. דעדים הללו מה ששמעו מפי השכיב מרע כתבו ולא חקרו אם ממש בדבריו אם לאו. אמר רב נחמן אמר לי הונא ר' מאיר אומר אין כותבין וחכמים אומרים כותבין. ואף ר' מאיר לא אמר אלא משום דחוששין לב"ד טועין שיהיו סבורים שהעדים לא כתבו אא"כ הכירו ולא יצריכו ליורשים להביא ראיה. אמר רב דימי מנהרדע' הילכתא אין חוששין לב"ד טועין אלא כותבין אע"פ שאין מכירין כרב נחמן אליבא דרבנן:
2