אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קמ״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 147
א׳כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל לפיכך כשהוא גובה צריך להביא ראיה דלא חשיבא כמלוה בשטר אע"פ שיקיים חתימת העדים שהרי אינו כתוב בשטר שהודה לפניה' אלא ששמעו ששכיב מרע אמר שהודה לו ואין זה עדות. לפיכך ישבע זה שמוציאין עליו שטר שלא הודה ויפטר עכ"ל. אבל אין לו עדים שאמר שכיב מרע כך. אפי' להשביעו אינו יכול:
1
ב׳[שם]
מתני' האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה. ומה שהניח תלוש הרי הוא של יורשין. הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו קאי דאקני ליה גופא מהיום ופירות לאחר מיתה והילכך מאכיל האב בחייו לכל מי שירצה. אבל מה שהניח מחובר לקרקע בשעת מיתתו אף על פי שעומד ליתלש הרי הוא של מקבל מתנה. ופרכינן תולש אין מחובר לא.
מתני' האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה. ומה שהניח תלוש הרי הוא של יורשין. הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו קאי דאקני ליה גופא מהיום ופירות לאחר מיתה והילכך מאכיל האב בחייו לכל מי שירצה. אבל מה שהניח מחובר לקרקע בשעת מיתתו אף על פי שעומד ליתלש הרי הוא של מקבל מתנה. ופרכינן תולש אין מחובר לא.
2
ג׳[דף קל"ט ע"א]
והתניא בתוספתא דכתובות מכר הבן ומת האב אם יש מחוברין לקרקעות שמין לו. ולעיל מיניה קתני הכותב נכסיו לבנו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה. ופי' הכותב נכסיו מהיום ולאחר מיתה לבנו. והלך אותו הבן ומכר נכסים הללו בחיי אביו ואחר כך מת האב זכה הלוקח במה שמכר לו הבן בגופה של קרקע. ואם יש בנכסים פירות מחוברין לא זכה הלוקח [אלא] בגופה של קרקע. אבל בפירות אף על גב דמחוברות הן ליורשין. לפיכך שמין אותן ללוקח ונותן דמיהן ליורשין:
והתניא בתוספתא דכתובות מכר הבן ומת האב אם יש מחוברין לקרקעות שמין לו. ולעיל מיניה קתני הכותב נכסיו לבנו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה. ופי' הכותב נכסיו מהיום ולאחר מיתה לבנו. והלך אותו הבן ומכר נכסים הללו בחיי אביו ואחר כך מת האב זכה הלוקח במה שמכר לו הבן בגופה של קרקע. ואם יש בנכסים פירות מחוברין לא זכה הלוקח [אלא] בגופה של קרקע. אבל בפירות אף על גב דמחוברות הן ליורשין. לפיכך שמין אותן ללוקח ונותן דמיהן ליורשין:
3