אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קס״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 167
א׳פירשו ריב"א זצ"ל ור"ת זצ"ל דמעמד שלשתן קנה בעל כרחו של נפקד. דאי מדעתו דוקא אמאי צריך מעמד שלשתן הא אמרי' לעיל בפ' המוכר את הספינה ברשו' הלה המופקדים אצלו לא קנה עד שיקבל עליו או עד שישכור את מקומו הרי משמע דבקבלת קא זכי ליה לקונה דתן כזכי דמי. מעתה מה הוצרכו למעמד שלשתן. אלא תקון מעמד [שלשתן] שקונה בעל כרחו של נפקד. וראיה לדבר דאמרי' לקמן בפרקין גבי איסור גיורא דהוה ליה תריסר אלפי זוזי בי רב' וכו' עד במאי קני להו אי במעמד שלשתן לא אזילנא לגביה. משמע הא אזל קני רב מרי בעל כרחו של רבא. והכי מוכח מדא"ל גבי קבא דמוריק' דלעיל באנפי' קאמינ' לא הדרנא בי. ואם לא מפני שהיה רוצה שהנפקד ישתעבד לו על כרחו אמאי קא"ל במעמד שלשתן תן. לימא ליה שלא במעמד שלשתן זכה לו. דהא דאמר כי היכי דלא הדרנא בי לא קאי אמעמד שלשתן כלל. מיהו יש לדחות דהא דקאמר רבא לא אזילנא לגביה. לאו משום דאי אזיל הוה קני רב מרי על כרחו דרבא. אלא כלומר לא אזילנא לגביה דאי אזילנא וקאמר לי איסור תן לרב מרי אי אפשר לי שלא אתרצה ליתן לו הואיל וידבר לי פנים בפנים. והאי דאמר ליה נמי באנפיה קאמינא לך דלא הדרנא בי. איכא למימר הוצרך לומד משום דבההיא שעתא לא היה ברשותו כמו שמחלק ר"ת זצ"ל בין היכא דאיתיה לפקדון ביד הנפקד להיכא דליתיה. דהא דאמר בהמוכר את הספינה כיון שקיבל עליו הנפקד קנה כשהפקדון אצלו. והא דבעינן מעמד שלשתן כשאין הפקדון ברשותו ולעולם כל מעמד שלשתן לא קני אלא מדעת הנפקד. מיהו ההיא דאיסור גיורא יש לסמוך לענין הלכה למעשה שקונה על כרחו של נפקד. כך משמע הא אזיל קני רב מרי על כרחו דאי כדפרי' שאי אפשר לז שלא יתרצ' לו ליתן לרב מרי כשידבר בו פנים בפנים. הא אפשר ליה לומר באפי בי תרי הוו עלי עדים שלא אתרצה לו אלא לפנים. אלא ודאי משמע דאי אזיל לגביה הוה קני רב מרי על כרחו. וההיא דהמחהו אצל חנוני דפרק המקבל התם פרישית:
1