אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קס״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 169

א׳וכבר נשאל הרב ר' ברוך בר יצחק זצ"ל מרגנשבורג והשיב דמעמד שלשתן אינו יכול לא למחול ולא לחזור בו:
1
ב׳[שם ע"ב]
מתני' האחין השותפין כו' אחד מן השותפין שמינוהו גבאי כו' אחד מן האחין שנטל מאתים זוז כו' חלה ונתרפא כו'. הני כולהו כתבתי בפ' דבבא קמא:
2
ג׳[שם]
מתני' האחין שעשו מקצת שושבינות בחיי אביהן ששלח האב את אחר מבניו לשמוח עם החתן ובידו דורונות שכן דרך שושבינות נוטל עמו סעודה ודורונות לשמחת חופת חבירו ואוכל עמו וזה יחזיר לו כמו כן כשישא אשה. רעה דוד מתרגם שושבין. חזרה שושבין שחזר זה הבן ונשא אשה וזה החזיר שושבינותו חזרה לאמצע כמלות אביהם מפני שהשושבינות נגבית בב"ד כדין מלוה. אבל השולח לחבירו כדי יין וכדי שמן בלא חופה אי נמי בהופתו ואינו הולך לאכול שם ולשמוח עמו בחופתו בשושבינותו אין נגבית בב"ד מפני שהן גמילות חסד ומתנה בעלמא. ורמינהו שלח לו אביו שושבינות כלומר שלח על ידו שהוא יאכל וישמח עמו כשהיא חוזרת חוזרת לאותו הבן ולא לאמצע נשתלחה לאביו מן השושבי' כשהיא חוזרת חוזרת מן האמצע דמצוה על היתומים לפרוע חוב אביהם. א"ר אסי א"ר יוחנן כי תנו נמי במתני' נשתלחה לאביהם תנן וחזרת אמצע דמתניתין היינו חוזרת מן האמצע. אבל היכא דשלח אביו שושבינות על ידי בנו לאחרים מודה תנא דמתני' דחוזרת לאותו הבן לבדו. והא עשו מקצתן קתני אימא עשו למקצתן. והא חזרה שושבי' קתני אימא חזרה לגבות ניגבית מן האמצע. רב אסי אמר לעולם מתניתין כדקתני ששלח האב שושבינות ביד אחרים דכשהיא חוזרת חוזרת לאמצע לכל האחין וברייתא דקתני דחוזרת לאותו הבן לבדו לא קשיא מתני' בסתם ששלח סתם על ידי אחד מבניו ולא פי' שעל ידי בן זה שלח הילכך חוזרת לאמצע וברייתא במפרש כדתניא שלח לו אביו שושבינות סתם כשהיא חוזרת חוזרת לאמצע כלומר נתן לו מעות ושלחו לעשות שושבינות כשחוזרת חוזרת לבן זה. אבל שלח אביו שושבינות סתם ולא יחד לאחד מבניו אע"פ שעל ידי אחד מבניו שלח אינה חוזרת לו לבדו אלא לאמצע. ושמואל אמר לעולם כדקתני בברייתא דאב השולח שושבינות על ידי אחד מבניו חוזרת לאותו הבן לבדו. ומתני' דקתני חוזרת לאמצע ה"מ שמת אותו הבן שנשתלחה שושבינות על ידו ודינה היה לחזור לו אלא שמת ויבם אחד מאחיו את אשתו ואין היבם נוטל בראוי כבמוחזק דבכור קרייה רחמנא הילכך חוזרת לאמצע מכלל דאותו שנשתלחה לו שושבינות על ידו זה הבן שמת בעי לשלומי בתמיה. והלא יכול לומר תנו לי שושביני ואוכל עמו ואשמח עמו מי לא תניא מקום שנהגו להחזיר קידושין לאחר מיתת האשה בימי אירוסין מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין. ואמר רב יוסי בר אבא אמר מר עוקבא אמר שמואל ואמרי לה אמר רב יוסף בר אבא א"ר יוחנן לא שנו אלא שמתה היא. אבל מת הוא יכולה היא שתאמר תנו לי בעל ואשמח עמו. ה"נ ניח' תנו לי שושביני ואשמח עמו:
3
ד׳[דף קמ"ה ע"א]
אמר רב יוסף הב"ע כגון ששמחה עמו שבעת ימי המשתה ולא הספיק לפורעה עד שמת ויבם אחר את אשתו. ושושבינות זו ראויה היא הילכך תחזור לאמצע. אמר רב פפא הילכך בין שמת הוא בין שמתה היא בין הדר ביה הוא מוהרי הדרי. קידושי לא הדרי. הדרא ביה היא אפילו קידושי נמי הדרי. אמימר אמר קידושי לא הדרי דשמא יאמרו טעות היה לפיכך חזרו ונמצא קידושין תופסין באחותה ומותרת לו הילכך לא הדרי. רב אשי אמר גיטה מוכיח עליה הילכך הדרי. והא דרב אשי ברותא היא איכא דשמע בחזרת קידושי' ולא שמע בהא בגט הילכתא קידושין לא הדרי:
4